טו – שתיית היין

פורסם בקטגוריה פרק ה - זימון. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

טו,א – מי שאינו רוצה לטעום מהיין נכון שלא יזמן

מי שאינו רוצה אפילו לטעום מהיין, נכון שלא יזמן. ואמנם לדעת רבים יכול לברך בפה"ג ואחר ישתה, וכפי שכתב בשו"ע קצ, ד. אולם מנגד דעת החכ"צ שדווקא המזמן הוא שצריך לשתות, ואם לא שתה כאילו לא זימנו על הכוס. ובנוסף לכך, אם אינו טועם אין נכון שיפטור את השומעים האחרים. ולרע"א הטועם הוא זה שצריך לברך בפה"ג. ואמנם בבאו"ה יישב את דברי השו"ע, אולם לכתחילה נכון שמי שאינו רוצה לטעום מהיין לא יזמן. ועיין בפס"ת קצ, א, שפירט דברי אחרונים בזה. והפריז על המידה במה שכתב שלכתחילה יזמן מי שישתה רביעית, שכן פעמים רבות המכובד שראוי לזמן אינו מעוניין לשתות רביעית, ואין כדאי להעביר עקב כך את הזימון לאחר, ונראה שגם אם המזמן יטעם ואדם אחר ישתה רביעית – הוא לכתחילה. ועיין שו"ע רעא, יד, ובאו"ה 'שאם', שיש שהבינו בגאונים, שאם המקדש עצמו לא שתה מלא לוגמיו, לא יצא. ויש שהבינו בדברי הגאונים שיצא. אבל שאר הפוסקים סוברים שיכול אחר לשתות במקומו 'מלא לוגמיו'. ומכל מקום גם השו"ע שכתב לחוש לכתחילה לגאונים, סיים: "ודווקא בקידוש, אבל בשאר דברים הטעונים כוס, מודים הגאונים דסגי בטעימת אחר".

טו,ב – טעם רוחני לכוס של ברכה

עיין בפרק ראשון, הלכה ה'.

פורסם בקטגוריה פרק ה - זימון. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן