ו – עצרת

פורסם בקטגוריה פרק יג - חג השבועות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

ו,א – עצרת – השם שקראו חכמים לחג השבועות

בתורה מצינו ששביעי של פסח ושמיני עצרת נקראים 'עצרת' ולא שבועות, אבל חכמים קראו לשבועות 'עצרת'. פסיקתא זוטרתא (לקח טוב פינחס דף קלו עמוד ב): "אמר רבי טוביהו ברבי אליעזר ז"ל: חזרתי על כל ענייני המועדות ולא מצאתי חג שבועות שנקרא עצרת. ורבותינו ז"ל קראו בכל מקום עצרת לחג השבועות, והוא לשון תרגום דאמר אונקלוס הגר בעצרתכון".

ו,ב – בין שבועות לשמיני עצרת

פסיקתא דרב כהנא (פיסקא כח, ביום השמיני עצרת): "א"ר יהושע בן לוי: ראויה היתה עצרת של חג להיות רחוקה חמשים יום (כמו חג השבועות). מושלו משל למה הדבר דומה, למלך שהיו לו בנות נשואות במקום קרוב ובנות נשואות במקום רחוק, אילו שנשואות במקום קרוב אית ביומיא דייזלון וייתון, ואלו שהן במקום רחוק לית ביומא דייזלון וייתון. אמר המלך אני ואתם נשמח יום אחד. כך בפסח על ידי שישראל יוצאין מן החורף לקיץ ואינה טרחות דרכים קשה, לפיכך היא רחוקה ממנו חמשים יום, דאית ביומיא דייזלון וייתון. אבל בחג על ידי שישראל נכנסין מן הקיץ לחורף וטרחות דרכים קשה לפיכך אינה רחוקה ממנו חמשים, דלית ביומיא דאזלון וייתון, אמר הקדוש ברוך הוא אני ואתם נשמח יום אחד…"

תנחומא פנחס טו: "כל ז' ימי החג היו מתפללין לטללים ובי"ט האחרון היו מתפללין לגשמים, ולכך נפטרין מן הסוכה כדי שיתפללו על הגשמים בלב שלם, ואעפ"כ י"ט האחרון עולה לימות החג, למה שכך כתיב עצרת תהיה לכם. והיתה ראויה להיות אחר החג חמשים יום כשם שעצרת אחר הפסח חמשים יום, אלא אמר הקדוש ברוך הוא חורף הוא ואינן יכולין להניח בתיהן לבא לכאן, אלא עד שהן אצלי יעשו עצרת מנין ממה שקראו בענין ביום השמיני עצרת".

ו,ג – ספירת העומר כימי חול המועד

רמב"ן (אמור כג, לו): "… וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם, כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בינתיים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג, והוא יום מתן תורה שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש. ולכך יקראו רבותינו ז"ל בכל מקום חג השבועות עצרת, כי הוא כיום שמיני של חג שקראו הכתוב כן".

ו,ד – ביאור לשון עצרת

בפשטות עצרת לשון 'עצרת עם', התאספות חגיגית, והיא היתה נעשית בתום רצף של ימי חגים, ביום השביעי של חג הפסח, ובשמיני עצרת.

וכן תרגם אונקלוס (ויקרא כג, לו), עצרת – 'כְּנִישִׁין', לשון אסיפה.

לשון לעצור. רש"י (במדבר כט, לה): "עצרת תהיה לכם – עצורים בעשיית מלאכה. דבר אחר עצרת עצרו מלצאת, מלמד שטעון לינה".

לשון קליטה, כמו לאצור, לשמור, וכן ביאר האר"י ועיין לקמן ו, ה, בדברי פרי צדיק לחג השבועות ד.

אברבנאל (ויקרא כג): "ולכך קראו עצרת שיעצרו החג עד היום ההוא ויעצרו לשבת בירושלים גם אותו היום. וידמה שיהיה יום השמיני בחג הסוכות כחג השבועות בחג הפסח, שכמו שאחר שבעה שבועות שספרו יעשו חג השבועות, כן אחרי ז' ימי חג הסכות יעשו יום שמיני עצרת מקרא קדש… ויש מפרשים עצרת לשון אדנות כמו יורש עצר. וענינו שהיום קדוש ואסור במלאכה כי בהיות לבם פנוי מענין תבואותיהם שהיו כלם כבר נאספות מן השדה אל בתיהם יוכלו להתעכב לשבת בירושלים ולשמוח שם כל הימים מבלי טורח".

ו,ה – עצרת על שם קליטה

נקרא חג השבועות על שם שמיני עצרת, שבחג השבועות עוצרים את מהלך החג הארוך וקולטים את כל השפע שנשפע מתחילת חג הפסח.

פרי צדיק לחג השבועות ד: "בתורה הקדושה נזכר שם החג הזה בשם חג השבועות… והנה בדברי חז"ל נקרא חג הזה בשם חג עצרת… (כמו בשמיני עצרת שהשוו אותו חז"ל לחג השבועות) כי עצרת הוא לשון קליטה, והיינו שנקלט בו כל קדושת החג בהשורש, וזהו עצרת תהיה לכם…" וכיוון שבכוח תושבע"פ קלטו, רק מצד תושבע"פ הוא נקרא עצרת.

ו,ו – יום הקהל הוא בעצם עצרת

כיוון שעיקר משמעות 'עצרת' התאספות והתכנסות, הרי שמעמד הר סיני הוא ה'עצרת' הגדולה שהיתה אי פעם. וכן בתורה נקרא יום מעמד הר סיני 'יום הקהל', היינו יום התאספות הקהל. שנאמר דברים ט, י: "וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלוֹהִים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל". וכן נאמר דברים י, ד: "וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם ה' אֵלָי". וכן נאמר דברים יח, טז: "כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מֵעִם ה' אֱלוֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיוֹם הַקָּהָל…"

ו,ז – עצרת לשון התאספות באחדות לקבלת התורה

שמות יט, ב: "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר". מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יט פסוק ב: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר, להלן ויסעו בני ישראל ויחנו בני ישראל, נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, וכאן הוא אומר וַיִּחַן שָׁם חנייה אחת, ניתן בלבם כדי שיאהבו זה את זה ויקבלו את התורה". כיוצא בזה בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות יתרו פרק יט סימן ב: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל. שוין כולם בלב אחד, שכל ויסעו ויחנו נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, אבל כאן כולם היו בלב אחד". וכן מובא בעוד מדרשים רבים (תנחומא יתרו; תנדב"א; ויק"ר ט, ט). וסיכם את הדברים רש"י בלשונו הזהב: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל – כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומת ובמחלוקת".

שפת אמת (במדבר שבועות תרסב): "חז"ל קראו לזה החג עצרת. היא כנופיא דכתיב מורשה קהלת יעקב שע"י התורה באים לאחדות. שיש לכל איש ישראל חלק בתורה. ומטעם זה הנפשות קרובים מצד אחדות השורש כמ"ש ז"ל דכתיב שבעים נפש ביעקב שהם כנפש אחד. ולכן התורה משיבת נפש שהיא שורש נפשות בנ"י. ואיתא ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה, שכפי האחדות הנמצא בישראל זהו אות לאור תורה שמאיר בהם. דכתיב אתה אחד ושמך אחד וישראל גוי אחד בארץ, וז"ש בזוה"ק קוב"ה ואורייתא וישראל כולהו חד. שאין האחדות בעולם רק הקדוש ברוך הוא אחד והתורה שמותיו של הקדוש ברוך הוא אחד וישראל גוי אחד…"

שפת אמת (במדבר שבועות תרנז): "חז"ל קראו לזה החג עצרת. ובתורה נקרא יום הקהל (דברים ט, י; י, ד; יח, טז). כי בקבלת התורה היה לבני ישראל לב אחד, כמ"ש הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם. והיינו כנסיה לשם שמים. וסופה להתקיים, שנשאר מזה כח בכל חג השבועות להתאסף בכלל ובפרט נפשות בנ"י…"

ו,ח – מדוע דווקא חג השבועות נקרא עצרת

ובספר קדושת לוי פרשת במדבר לשבועות: "מה שמקשים למה כל הימים טובים לא נקראים עצרת רק שבועות. על פי הפשט לא קשה מידי, ד'עצרת' הוא לשון עצור ממלאכה (עי' חגיגה יח, א), ובימי הפסח וסוכות יש ימי חול המועד דמותרים במלאכת דבר האבוד, והאיך יקרא עצרת, מה שאין כן בשבועות דחד יומא ואסור גם מלאכת דבר האבוד, נקרא 'עצרת' על שם שעוצרים ממלאכה". ובפרשת נשא ביאר על דרך הפשט, שאין בחג השבועות מצווה כאכילת מצה או ישיבה בסוכה, ולכן נקרא על שם עצירה ממלאכה.

ו,ט – עצרת הוא פירוש למשמעות חג השבועות

מבחינה רוחנית חג השבועות מכנס את כל המעלות שזכו בספירת העומר, נמצא שהשבועות הוא הכינוס, ואולי לכן לא נצרכה התורה לומר שחג השבועות הוא עצרת, כי זו משמעות 'שבועות'.

ו,י – עצרת דומה לשמיני עצרת בהבלטת סגולת ישראל

שפת אמת (במדבר לחג השבועות תר"ס): "הטעם שנקרא במשנה עצרת… נראה על פי מה שאמרו חז"ל שהחזיר הקדוש ברוך הוא התורה לכל האומות עד שבא אל בני ישראל… וכמו שנעשה זה הסדר אחר ר"ה שהוא הנהגה חדשה על כל השנה ומבקשים על כל הברואים ומקריבין ע' פרים בחג. ולבסוף שמיני עצרת הוא לכם מיוחד רק לבנ"י. מעין זה הוא בשבעה שבועות ואח"כ שבועות עצרת מיוחד רק לבנ"י, לכן נקרא עצרת… שנאסף הכל רק לבנ"י". והארה זו חוזרת בכל שנה.

פורסם בקטגוריה פרק יג - חג השבועות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן