י – ברכות השחר ועוד דינים לערים בלילה

פורסם בקטגוריה פרק יג - חג השבועות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

י,א – זמן התפילה

כתבו פמ"ג א"א בריש סימן תצד, ומ"ב פט, א, שבחג השבועות שניעורים כל הלילה, מותר להתפלל קודם הנץ החמה, מפני שאם ילכו לביתם בהשכמה, טורח לקבצם בשנית. ובתנאי שלא יקראו קריאת שמע קודם זמן 'משיכיר' בין תכלת ללבן. ע"כ. אמנם בארץ ישראל אין נוהגים להקל בזה, מפני שכל הרווח בהקדמת התפילה הוא בערך ארבעים דקות, ואף בזה יצטרכו לעורר את המתפללים להתעטף בציצית ולברך עליה בין פסוקי דזמרה לברכות ק"ש, כי זמן הציצית הוא 'משיכיר' (שו"ע או"ח יח, ג), והוא כחמישים דקות לפני הנץ החמה (עיין פניני הלכה תפילה יא). ואפשר לבאר שדברי הפמ"ג ומ"ב נאמרו למקומם, שההפרש בין עמוד השחר להנץ החמה בחג השבועות יכול להגיע לשלוש שעות, וכשהיו מתפללים 'משיכיר', היו חוסכים כשעתיים. ואם לא כן היו הולכים הביתה לישון והיה קשה לקבצם אח"כ.

י,ב – לימוד לפני עלות השחר וזמן עלות השחר

ביחס למה שכתבתי בהערה 3, שחובת ברכת התורה היא סמוך לתפילת שחרית, ועד אז מותר ללמוד, כתב בהלכות חג בחג עמ' 68 בשם ריש"א, שהאיסור הוא רק ללמוד קודם שמברכים ברכות התורה, וכאשר עדיין אין חיוב ברור לברך, אין איסור ללמוד. ונלענ"ד שגם כאשר ישן ביום שנת קבע אין החיוב דווקא בעמוד השחר, אלא בסמוך לתפילה, ולא כפי שכתב שם בהלח"ב.

ויש להעיר על מה שכתבו חזו"ע שבועות ח, ילקוט יוסף מז, ט, והלח"ב לג, שהזמן שבין עמוד השחר להנץ החמה 72 דקות, ולא יברך ברכות התורה לפני כן, ולא יאכל אחר כן וכו'. שדברים אלו יכולים להיות נכונים רק במקום אחד ובאחת מעונות השנה, אבל כיוון שמהלך השמש משתנה על פי הזמן והמקום, אי אפשר לקבוע שיעור זמן כזה לשום מקום ומה שאמרו חכמים שיעור ד' מילים הוא בערך, ולכן נחלקו בשיעור מיל, כי הזמן מתרחב ומתקצר לפי המקום ולפי עונות השנה. ועיין בפניני הלכה תפילה יא, ב, 1-2.

פורסם בקטגוריה פרק יג - חג השבועות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן