יב – מגילת רות

פורסם בקטגוריה פרק יג - חג השבועות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/12-13-12/

יב,א – מקור וטעם המנהג לקרוא רות בשבועות

מנהג קריאת המגילות במועדים נתבאר לעיל ב, י, ובהרחבות שם. ולגבי הטעם לתקנת קריאת רות בחג השבועות דווקא, מובא בילקוט שמעוני רות רמז תקצו: "מה עניין רות אצל עצרת שנקראת בעצרת בזמן מתן תורה, ללמדך שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני, וכן הוא אומר: חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלוהים. אמרה תורה לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע תן חלקי בשבט של עוני, שאם עשירים עוסקים בי יהיו מתגאים, אבל כשהם עניים הם מתעסקים בי והם יודעים שהם רעבים ושפלים, שנאמר נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו". וכן הוא במדרש זוטא רות א. כיוצא בזה אמרו בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב, רות פרק ד): "ולמה קורין ספר רות בעצרת בזמן ירידת התורה, ללמדך שלא ניתנה התורה אלא על ידי ייסורין…" וההמשך כבילקו"ש.

כהמשך לזה כתב החיד"א בספרו שמחת הרגל (רות לימוד ג'), שקריאת רות נועדה ללמד ש"כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני" (אבות ד, ט). והעניין, שנדרשת מסירות מלומדי תורה בתחילת תלמודם. וכמו רות שהתחילה בעוני וסיימה כשהיא רואה את צאצאיה דוד ושלמה במלכותם, כפי שאמרו חכמים ב"ב צא, ב: "זו רות המואביה שראתה במלכות שלמה בן בנו של בן בנה, שנאמר: (מלכים א, ב, יט): וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ, וא"ר אלעזר: לאמה של מלכות".

עוד אמרו מפני שסיפור מגילת רות היה בימי קציר חיטים, וכ"כ במחזור ויטרי, ובספר המנהיג הל' החג נ"ח, ואבודרהם.

עוד אמרו מפני שקבלת התורה של ישראל במעמד הר סיני כמו גיור, ולכן קוראים על רות שהתגיירה. וכ"כ באבודרהם.

עוד אמרו מפני שדוד נסתלק בחג השבועות, ובו מסתיימת מגילת רות. וכ"כ בבכור שור ב"ב יג, א; ברכ"י תצד, יא. ובפרי צדיק לחג השבועות יט, ביאר שעניין דוד קשור לגילוי תושבע"פ והתשובה, וזה המשך גילוי התורה שבכתב. ועוד שם באות כג, שעל כן בחו"ל קוראים את מגילת רות ביו"ט שני, שדווקא בבחינת הגלות צריך יותר לתיקון של רות ודוד.

עוד אמרו, שהתורה עיקרה חסד, "דרש ר' שמלאי: תורה – תחלתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים…" (סוטה יד, א), וזה מה שלומדים במגילת רות, כפי שאמרו (רות רבה, וילנא, ב, יד): "אמר ר' זעירא: מגלה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים".

כתב מרן הרב קוק (עולת ראיה ח"ב עמ' שה): "אי אפשר לעולם לסבול את האור של שיר השירים בשבועות, מוכרחים להסתיר את גודל היקר ברות". ונראה שכוונתו, שהיה מקום לקרוא שיר השירים, שכן יום מתן תורה כיום חתונה שבין הקב"ה וכנסת ישראל, אלא שהדבר עמוק ונורא עד שצריך לתאר את גדולתו בהופעתו בעולם הזה, במעשי החסד שברות, שמהם נמשך קיום התורה על ידי דוד ושלמה.

יב,ב – זמן קריאת רות

מנהג אשכנז לקרוא המגילה לפני קריאת התורה, כמובא במחזור ויטרי אות שיב, וברוקח. ויש שואלים היאך מקדימים את הכתובים שפחות מקודשים לתורה. ותירצו שהואיל ואין חובה לקוראה אלא רשות, אין זה נחשב שני חיובים שווים שיש להקדים את המקודש. אפשר להוסיף שגם אין זמנה דווקא שם, וגם מצד זה אין פגיעה בכך שמקדימים אותה, שאין מקדימים אותה מפני עדיפותה. וכן מסופר על הגר"א שפעם כשנחלש דחה את קריאת רות לשעת המנחה. עיין בספר מועדים לשמחה ו, עמ' תסב-תסג, שמביא דיון אם אפשר לקרוא רות בלילה.

מנהג ספרדים ותימנים לקרוא את רות סמוך למנחה. ורבים כתבו לקוראה אחר האזהרות, ויש שקוראים אותן סמוך למנחה ויש שקוראין בשחרית. ואם קראו את רות בסוף התיקון אין צורך לחזור לקוראה. ועיין הרב אליהו מאמר מרדכי למועדים וימים עמ' 181; עלי הדס עמ' 613; נתיבות המערב, עמ' רו; ולגבי מנהג תימן – כנסת הגדולה ב, עמ' שכז; עריכת שלחן תצד, יא.

ואצלנו בישיבה, בני כל העדות קוראים את רות אחר המנחה, מפני שאין רוצים להאריך בתפילת שחרית בעת שעייפים. ונראה שנכון שאחד הנוהגים כגר"א יברך, ויצאו כולם ידי חובתם מספק.

פורסם בקטגוריה פרק יג - חג השבועות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן