יא – התרת נדרים

פורסם בקטגוריה פרק ה - עשרת ימי תשובה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/15-05-11/

התרת נדרים ומסירת מודעה

יא, א – מנהג מסירת מודעה והתרת נדרים

כתב השל"ה בריש מסכת יומא, שנוהגים למסור מודעה על הנדרים, כפי שאמרו בנדרים כג, ב: "הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר: כל נדר שאני עתיד לידור – יהא בטל", ומזה נתפשט המנהג לומר 'כל נדרי' ביום הכיפורים, וזריזים מקדימים לאומרו לפני ראש השנה. ועוד נוהגים לעשות התרת נדרים לפני ראש השנה, כדי להיכנס בנקיות לשנה החדשה ולהינצל מעונש נדרים. ע"כ.

וזה יסוד המנהג לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה, שכן אחרונים רבים הביאו את דבריו, ומהם: חיי אדם קלח, ח; מטה אפרים תקפא, מט; פתחי תשובה יו"ד רלט, ו; שערי תשובה או"ח תקפא, ז; כה"ח יט, וס"ק צט.

ויש מהדרים להתיר נדרים גם בערב יום הכיפורים (מטה אפרים תקפא, מט). ונראה שכיוון שגם 'כל נדרי' נועד לאותה מטרה, אין צורך בזה.

יא, ב – התרה של כמה אנשים יחד

כתב מטה אפרים תקפא, מט: "ולפעמים כדי למהר שיהיה כל הציבור חוזרים חלילה, אומרים שלושה יחד זוג זוג; ואין לעשות כן כי אם בעת שהשעה דחוקה".

הרי שמעיקר הדין יכולים כמה אנשים לומר יחד את נוסח ההתרה, אבל אם אפשר עדיף שכל אחד יאמר בנפרד. בפועל, רבים נוהגים להתיר את נדרם יחד עם אחרים. עיין ירושלים במועדיה עמ' קנט, שאלה סא.

יא, ג – התרת נדרי חלום

כתב בשו"ע יו"ד רי, ב: "הנודר בחלום אינו כלום ואינו צריך שאלה. ויש אומרים שיתירו לו עשרה דידעי למקרי, ויש לחוש לדבריהם". והרמ"א כתב, שאם אינו מוצא עשרה בקלות, יתירנו בפני שלושה.

למעשה, מזכירים בנוסח ההתרה בערב ראש השנה נדרי חלום, ולכן יש מהדרים לעשות ההתרה בערב ראש השנה בפני עשרה, שמא נדר בחלום ושכח (דעת תורה תריט, א; זרע אמת א, צ; מטה אפרים תקפא, מט). אבל מצד הדין אין בזה צורך, הואיל ואינו זוכר שנדר בחלום. וגם לו היה זוכר, כאשר יש טורח אפשר להתיר בשלושה.

ונראה שעדיף שלא להטריח עשרה כדי להתיר בפניהם. ואמנם יש לברר מה עדיף: שיחיד יתיר בפני שלושה, או שרבים יתירו בפני עשרה. וכמדומה שאשכנזים מעדיפים להתיר ליחיד בפני שלושה, וספרדים מעדיפים שרבים יתירו בפני עשרה.

יא, ד – מנהגי ההתרה

נוהגים שהמתירים יושבים, ומבקש ההתרה עומד לפניהם (כל נדרי עט, ד).

נוהגים המתירים לחזור על דבריהם שלוש פעמים לחיזוק העניין. ויש אומרים שזה מועיל למקרה שהוציא מפיו שתים ושלוש שבועות על אותו דבר, שהחזרה תועיל לכל הפעמים (בן איש חי ש"ש ראה כב; כל נדרי פ, יא).

יא, ה – נשים

יש אומרים שראוי שאשה תמנה את בעלה שיהיה שליח להתיר נדריה עבורה, והוא יצרף את התרתה להתרתו (רב פעלים ח"ד או"ח לד; ריש"א). ויסוד ההלכה בשו"ע יו"ד רלד, נו, שהבעל יכול להיעשות שליח להתיר לאשתו נדריה בפני בית הדין.

ויש אומרים שנשים אינן נוהגות להתיר נדרים ולמסור מודעה, מפני שיוצאות בזה ב'כל נדרי' (רשז"א, הרב וואזנר), ואולי מפני שאין זה צנוע לבוא

להתיר נדרים, נהגו לסמוך על 'כל נדרי' (פס"ת תקפא, יח). לפי זה, מי שיודעת שלא תהיה ב'כל נדרי', צריכה לשלוח את בעלה להיות שליח עבורה (כל נדרי עט, הערה כח).

מי שאין לה בעל, צריכה להקפיד לבא ל'כל נדרי', ואינה יכולה למנות שליח אחר, כי רק את בעלה יכולה אשה לעשות שליח (ט"ז יו"ד רלד, מו; רב פעלים ח"ד או"ח לד).

פורסם בקטגוריה פרק ה - עשרת ימי תשובה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן