יב – מודעה לביטול נדרים בעתיד

פורסם בקטגוריה פרק ה - עשרת ימי תשובה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/15-05-12/

יב, א – האם מסירת המודעה מועילה לנדרים ממש

כתב שו"ע יו"ד ריא, ב: "מי שהתנה ואמר: כל נדרי שאדור עד זמן פלוני יהיו בטלים, ונדר בתוך הזמן, אם הוא זוכר לתנאו בשעת הנדר – נדרו קיים, שהרי מבטל תנאו בשעה שנודר; ואם אינו זוכר לתנאו בשעת הנדר – התנאי קיים והנדר בטל. ויש אומרים שאין התנאי מועיל לבטל הנדר, אלא אם כן יזכרנו תוך כדי דיבור לנדר, ויאמר בלבו שהוא סומך על התנאי, ויש לחוש לדבריהם".

אמנם יש אומרים שאפשר לסמוך על הדעה הראשונה בשו"ע, והמודעה מועילה לביטול נדרים שנאמרו תוך שכחת המודעא (קול אליהו א, יו"ד סו"ס לד, הובא בברכ"י יו"ד ריא, עיין כל נדרי פא, טו).

יב, ב – אמירת 'כל נדרי'

כתב מהר"י וייל (סי' ב) שלא מצינו לרבנן קשישאי שסמכו על אמירת 'כל נדרי' להתיר נדרים בלא התרת חכם, משום שהיא מועילה רק בדיעבד כאשר יש צורך גדול, אבל לא לכתחילה. וכ"כ הרמ"א ריא, א. וביאר בשו"ת מהרי"ט א, נג, שאם נסמוך על המודעה יזלזלו בנדרים, ויבואו להקל גם בנדרים שנאמרו בעת שזכרו את המודעה, שהם חלים.

לפי זה, במקום צורך גדול אפשר לסמוך על אמירת 'כל נדרי'. הקשה בערוה"ש ריא, י, שלעולם אמירת 'כל נדרי' אינה מועילה, משום שכיום שאמירת כל נדרי נפוצה בכל בתי הכנסת, אין מי ששוכח שאומרים 'כל נדרי' ביום הכיפורים, ואם בכל זאת נדר, הרי שביטל המודעה שבכל נדרי, "ובאמת לא שמענו ולא ראינו מי שיסמוך על זה אף סמיכה כל שהוא". וכ"כ שפת אמת ריא, ב.

יב, ג – המודעה מועילה למנהג טוב ולקבלת דבר מצווה כשלא אמר 'בלי נדר'

אמנם לעניין הנהגות טובות שנהג בסתם, בלא שהתנה שהוא נוהגם בלי נדר, לכל הדעות מועילה מסירת המודעה. הואיל ודווקא כאשר נדר במפורש, סתר לכאורה בנדרו את המודעה, ולכן יש אומרים שהמודעה התבטלה. אבל כשנהג מנהג טוב לא סתר את המודעה (דעת תורה יו"ד ריא, ב; מנחת שלמה א, צא; יבי"א או"ח ב, ל).

וכן הדין לגבי מי שקיבל על עצמו לתת צדקה או לעשות מצווה, שעל ידי המודעה אין בזה נדר (כל נדרי פא, יג; וכ"כ רשז"א כמובא שם, ואע"פ כן אמר רשז"א שלכתחילה יאמר בשעת מעשה או קבלה 'בלי נדר', ואם עשה בסתם – יתיר על ידי שאלה. ע"כ. ולא נהגו להחמיר כדבריו האחרונים).

מסירת המודעה מועילה גם לבטל נדר שנדר בחלום, אע"פ שלא הזכיר אותו במפורש במודעה (שו"ת שמש צדקה יו"ד ה, ג; כל נדרי פא, כא).

יב, ד – דרך מסירת המודעה

צריך להוציא את המודעה מפיו, אבל אם חשבה בליבו – אינו מועילה. ויש אומרים שאפילו אמרה בלחש, אינה מועילה (שו"ע ריא, א). מעיקר הדין יכול לומר את המודעה ביחידות, אבל עדיף למוסרה בפני שנים או שלושה (ריטב"א נדרים כג, ב; כל נדרי פא, י, ושם הביא מזרע אמת א, צ, שיש מעלה במסירתה לפני עשרה).

פורסם בקטגוריה פרק ה - עשרת ימי תשובה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן