ג – הכהן הגדול

פורסם בקטגוריה פרק י - עבודת יום הכיפורים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/15-10-03/

הכהן הגדול ובגדיו

ג, א – כפרת בגדי הכהן הגדול

ערכין טז, א: "אמר ר' ענני בר ששון: למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין; כתונת מכפרת על שפיכות דמים, דכתיב (בראשית לז, לא): וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם; מכנסים מכפרים על גילוי עריות, דכתיב (שמות כח, מב): וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה; מצנפת מכפרת על גסי הרוח, כדרבי חנינא, דא"ר חנינא: יבא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה; אבנט מכפרת על הרהור הלב, אהיכא דאיתיה; חושן מכפר על הדינין, דכתיב (שם טו): וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט; אפוד מכפר על עבודה זרה, דכתיב (הושע ג, ד): (וְ)אֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים; מעיל מכפר על לשון הרע, אמר הקדוש ברוך הוא: יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה הקול; ציץ מכפר על מעשה עזי פנים, כתיב הכא (שמות כח, לח): וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן, וכתיב התם (ירמיהו ג, ג): וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ".

ביאר המהר"ל (חידושי אגדות זבחים פח, ב): "בגדי כהונה שהם קדושים והם לכבוד ולתפארת, כדכתיב (שמות כח, ב): וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, הם מכפרים על החטאים שהם שיקוץ ותיעוב אשר האדם מתגאל בהם. וכאשר לובש בגדים אלו, ובזה מסיר מן ישראל השיקוץ והתיעוב, ומסולקים מן התיעוב והשיקוץ הזה". עיין שם עוד שהאריך לבאר למה כל בגד מכפר דוקא על העוון הנ"ל.

ג, ב – סוג החטא שעליו בגדי הכהן מכפרים

יש שכתבו שבגדי הכהן מכפרים אפילו ללא תשובה, וכן מוכח מקושיית הרא"ש, המובאת בשיטה מקובצת (ערכין שם אות ט), איך יתכן שעם ישראל גלה, הרי נתכפר להם על עוונותיהם על ידי בגדי הכהן הגדול, וזאת אפילו ללא תשובה, ולא תירץ.

אמנם התוס' (סנהדרין לז, ב, 'מיום שחרב') כתבו שבגדי הכהן מכפרים רק עם התשובה: "בזמן בית המקדש בגדי כהונה היו מכפרין, מיהו הני מילי כשעשו תשובה".

והשל"ה (מס' ר"ה תורה אור נו) ביאר שאין בגדי הכהן מכפרים על העוונות עצמם, אלא על מה שכל אחד מישראל ערב לעוונות של חברו: "היו בגדי כהונה מכפרים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (זבחים פח, ב), החשן מכפר על המשפט, אפוד מכפר על עבודה זרה, מעיל מכפר על לשון הרע כו'. וקשה, הלא חורבן הבית היה מחמת אלו העבירות, ואיך נענשו? הלא בגדי כהונה היו מכפרים עליהם! אלא על כרחך צריך לומר, דבגדי כהונה אינם מכפרים אלא על הערבות, אבל לא על החוטאים בזה בעצמם. וכן כל המכפרים שהזכירו רבותינו ז"ל, כמו שעיר של יום הכפורים הנעשה בפנים והנעשה בחוץ, שהיו מכפרים על השוגג ועל המזיד, כדאיתא ריש מסכת שבועות (ב א), בכולם הכוונה על הערבות". 1

והמהרש"א (זבחים פח, ב) ביאר שבגדי הכהן מכפרים על העבירות החמורות (עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות), רק כשנעשו בשוגג: "ולי נראה ליישב דודאי הא דקאמר דבגדי כהונה מכפרין על שפיכות דמים וגילוי עריות ועבודה זרה היינו אשוגג דוקא, אבל אמזיד ודאי דאין בגדי כהונה מכפרין, אלא הנגעים באין עליו בשפיכות דמים ובגילוי עריות במזיד, כדמייתי (ערכין טז, א) בשפיכות דמים דיואב שהיה מזיד".

ובספר הרב כתב: ש"כל אחד מבגדי הכהונה ביטא רעיון מסוים וסייע לכפר על חטא שכנגד אותו רעיון".

ג, ג – הכהן הגדול צריך להיות גדול מאחיו

יומא יח, א: "תניא: וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו (ויקרא כא, י) – שיהא גדול מאחיו בכח, בנוי, בחכמה ובעושר. אחרים אומרים: מנין שאם אין לו, שאחיו הכהנים מגדלין אותו? – תלמוד לומר: וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו, גדלהו משל אחיו".

ויקרא רבה (כו, ט): "וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו (ויקרא כא, י), למה נקרא שמו כהן גדול? שהוא גדול בחמישה דברים: בחכמה, בכח, בנוי, בעושר ובשנים. בנוי – שהוא נאה מאחיו. בכח – שהוא גבור, בא וראה אהרן, כשהניף את הלוים כ"ב אלף הניף ביום אחד, כיצד היה מניפם? מוליך ומביא מעלה ומוריד, הוי שהיה גדול בכח. בעושר – מנין שאם לא היה עשיר, אחיו הכהנים מעשרין אותו? מעשה בפנחס הסתת שמינוהו כהן גדול ויצאו אחיו הכהנים וראוהו חוצב באבנים, ומלאו המחצב לפניו דינרי זהב. ומנין שאחיו מגדלין אותו אם אין לו? שנאמר: וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו".

בתוספתא א, ו, המעלה החמישית היא במראה (במקום בשנים), וכ"כ הרמב"ם (הל' כלי המקדש והעובדים בו ה, א): "כהן גדול צריך שיהיה גדול מכל אחיו הכהנים בנוי, בכוח, בעושר, בחכמה ובמראה. אם אין לו ממון – כל הכהנים נותנין לו משלהן, כל אחד ואחד לפי עשרו, עד שיעשיר יותר מעשיר שבכולם". ועיין באות הבאה בביאור הקרבן אהרן.

ג, ד – הצורך בהגדלת הכהן הגדול בכל המעלות

ביאר בקרבן אהרן (על ספרא פרשה ב, א) את הצורך שיהיו בכהן הגדול כל המעלות הללו: "שיהא גדול בחמישה דברים שהם דברים אשר המנהיג צריך אותם להיות מנהיג. הנוי – להמשיך לב האנשים אליו, כי לכך נשתבח שאול באמרו (שמ"א ט, ב): מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ וגו'. בעושר – שיהיה מספיק לעצמו ולא יהיה נצרך לזולתו, כי בזה יהיה אימתו על עמו, מה שאין כן אם יהיה נצרך אליהם. ועוד, כי בזה יהיה מנהיג היושר והאמת. ובכח – להיותו טורח ההנהגה עליו, ועוד לכהן גדול כי טורח העבודות עליו. ובחכמה – אשר בה יהיה מנהיג. ובמראה – אע"ג דנראה דמראה כלול בכלל נוי, אם נעמיק בזה נראה ההפרש ביניהם: שהנוי הוא בסדר האיברים בהיותם נערכים ומתייחסים זה לזה בשיעורן וישובן, והמראה הוא שיהיה בלובן משוער מעורב עם אדמימות משוער, אשר זה יורה על שווי המנהיג, ובזה יהיו כל הנהגותיו בתכלית השווי, וכל זה נכלל במילת גָּדוֹל, שיהיה גדול בכל מיני שלימות".


  1. . וכ"כ התוס' (זבחים פח, ב, 'מכפרים') לגבי שפיכות דמים: "אבל דין שפיכות דמים לא בטל, דכתונת שמכפרת על שפיכות דמים אין מכפרת על ההורג, אלא על ישראל שערבין זה בזה, דומיא דעגלה ערופה, דכתיב (דברים כא, ח): כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, ואציבור מכפרת ולא על ההורג". וכ"כ רש"י (ערכין טז, א, 'אהנו') לגבי שפיכות דמים וגילוי עריות: "הא דתני בגדי כהונה מכפרין, לאו עליה דידיה אלא על האחרים שעל ידו נענשין, דבשפיכות דמים כתיב (במדבר לה, לג): כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף וגו', ובגילוי עריות כתיב (ויקרא יח, כה): וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ". ועיין עוד תוס' ערכין טז, א, 'הא'.
פורסם בקטגוריה פרק י - עבודת יום הכיפורים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן