ד – הכהן הגדול ביום הכיפורים

פורסם בקטגוריה פרק י - עבודת יום הכיפורים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/15-10-04/

ד, א – כל עבודות יום הכיפורים נעשות על ידי הכהן הגדול

מושב זקנים (בעלי התוס' על התורה, ויקרא טז, יח): "ולמה כל עבודות של יום הכיפורים אינו כשרין אלא בכהן גדול? כי יום הכיפורים דומה לעולם הבא, מה מיכאל מכפר למעלה, כך אהרן למטה, ונכנס לפני ולפנים". וכ"כ האר"י (פרי עץ חיים שער יוה"כ פרק ה) ושל"ה (מס' פסחים תורה אור קי, בהגה"ה) שיום הכיפורים הוא מעין עולם הבא.

וכ"כ שפת אמת (ליום כיפור תרמ"ד), והוסיף שמתגלה ביום הכיפורים הנהגה מעל הטבע: "כי יום הכיפורים הוא יום אחד מיוחד בשנה שהוא מעין עולם הבא, כמו שכתוב במדרשים שדומין למלאכים ומתגלה בו הנהגה שלמעלה מהטבע. והכהן הגדול היה מתהפך ממש כמלאך, כמו שכתוב במדרש על וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה כו' (ויקרא טז, יז) ע"ש. וזהו כענין שכתוב במלואים (ויקרא ט, א): בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה כו' כמו שכתבתנו שם באורך. כי היא בחינה שלמעלה מהטבע בכח התשובה שהתעוררו בני ישראל שירד אש מהשמים. ועל זה דרשו (יומא ב, א) 'לעשות' 'לכפר' – מעשה פרה ומעשה יום הכיפורים. והכל ענין אחד בחינת התשובה שהיא למעלה מהנהגת ימי בראשית, כמו שכתוב (תהלים קלט, טז): יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם – זהו יום הכיפורים".

ד, ב – הכהן הגדול צריך להיות נשוי לאשה אחת

"וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ" (ויקרא טז, יא). למדו חז"ל במשנה יומא ב, א: "בֵּיתוֹ – זו אשתו", שהכהן הגדול צריך להיות נשוי בזמן עבודתו ביום הכיפורים. עוד למדו יומא יג, א, שאסור לכהן הגדול שתהיינה לו שתי נשים בזמן עבודתו ביום הכיפורים, "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ – ולא בעד שני בתים". וכ"כ הרמב"ם (הל' עבודת יוה"כ א, ב; הל' כלי המקדש והעובדים בו ה, י). 1

ביאר הראב"ד (הל' איסורי ביאה יז, יג) שהסיבה לכך שאסור לכהן הגדול להיות נשוי לשתי נשים היא "שמא ימשוך לבו אחריהן ויבא לידי טומאה".

והרש"ר הירש (ויקרא טז, ו) ביאר למה הכהן הגדול צריך להיות נשוי, ולמה דוקא לאשה אחת: "אין לתאר כהן גדול בלא בית, – הווה אומר – בלא נישואין ובלא אשה. שהרי הוא מבטא במקדש את האידיאל המוסרי של האומה, ובחייו הוא עובר לפני העם כמופת. משום כך עליו להציג בחייו דמות חיי גבר בשלמות התפקיד המוסרי: חובה עליו לשאת עול נישואין – שהוא הבסיס לכל התפתחות מוסרית, היסוד לישע המוסרי של העם. אכן האשה הרעיה היא חלק של ייצוג הכהן הגדול במקדש. ואפילו היה הכהן הגדול נשוי, אך אשתו מתה ביום הכיפורים לפני העבודה – אין הוא רשאי לעבוד כאלמן (עי' יומא יג, א). הכהן הגדול ביום הכיפורים חייב להיות בעל לאשה – ולאשה אחת בלבד: "בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ – ולא בעד שני בתים" (שם).

ובספר הרב כתב: "כי רק כאשר יש לו אשה אחת, האהבה והאחדות ביניהם יכולה להיות שלימה. וכשם שהוא באחדות, כך הוא יכול לקשר ולאחד את כל ישראל לאביהם שבשמיים".

ד, ג – לפי הזוהר אף כהן הדיוט בעבודתו צריך להיות נשוי

לפי הזוהר (ח"ג, קמה, ב), כל כהן הדיוט צריך להיות נשוי בשעת עבודתו: "כך תנינן: כל כהן שאין לו בת זוג – אסור בעבודה, דכתיב (ויקרא טז, ו): וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ. אמר ר' יצחק: משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב, וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא, וכיון דשרת בהו שכינתא – שריא בהו חסד, ואקרון חסידים, ובעיין לברכא עמא". והביאו מ"א קכח, סד. 1


  1. . הרמב"ם (איסורי ביאה יז, יג) כתב שאסור לכהן הגדול להיות נשוי לשתי נשים לעולם: "מצות עשה על כהן גדול שישא נערה בתולה… ואינו נושא שתי נשים לעולם כאחת, שנאמר (ויקרא כא, יד): יִקַּח אִשָּׁה – אחת ולא שתים". הראב"ד השיג על הרמב"ם: "לא מתחורא זאת הסברא, שלא אמרו במס' יומא אלא בֵּיתוֹ אמר רחמנא ולא ב' בתים, ואפשר שלא נאסר בב' נשים אלא ביום הכיפורים, שמא ימשוך לבו אחריהן ויבא לידי טומאה. אבל הדעת נותנת כן, כדי שלא יצטרך לגרש ערב יום הכיפורים, אלא שאני מוצא (דהי"ב כד, ג): וַיִּשָּׂא לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת". עיין מגיד משנה; ברכ"י אה"ע לא, ז. והאחרונים האריכו בנידון, יעוין הר"י קאפח שם יג, ובספר המפתח (מהדו' פרנקל). עיין עוד בספר הנפלא של הרב עזריה אריאל שליט"א – שערי היכל על מסכת יומא מערכה טו.
  2. . בשו"ת הרשב"א א, פה, נשאל אם מותר לרווק לשאת את כפיו, שהרי המברך צריך להיות בשמחה, והשרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה (יבמות סב, ב). והשיב: "דבר זה לא שמעתיו לאחד מרבותיו ז"ל מעולם, ולא ראיתיו לאחד ממחברי הספרים. ואולי מדרש הגדה הוא, אבל לפי גמרתנו אינו נראה כן, שלא הוזכר בשום מקום". וכ"כ שו"ע קכח, מד. ויש שכתבו שאין לכהן רווק לשאת את כפיו, עיין יחוה דעת ב, יב; קובץ המעין מד, ד (תמוז תשס"ד) עמ' 70-75.

    עוד דנו הפוסקים אם מותר לרווק לשמש כסנדק. בשו"ת רב פעלים חו"מ ד, יא, כתב שמותר. ויש שכתבו שאין לרווק לשמש כסנדק, עיין שו"ת שרגא המאיר ח"ו, קסה, ה.

פורסם בקטגוריה פרק י - עבודת יום הכיפורים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן