א – קודש הקודשים ויום הכיפורים

פורסם בקטגוריה פרק י - עבודת יום הכיפורים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/15-10-01/

קודש הקדשים

א, א – קודש הקדשים המקום שמחבר בין הקודש והחול

כתב מרן הרב קוק (אורות הקודש ב, עמ' שיא; שמונה קבצים ח, עג): "יש עולם של חול, ועולם של קודש, עולמים של חול, ועולמים של קודש, העולמים סותרים זה את זה. כמובן הסתירה היא סוביקטיבית. האדם בהשגתו המצומצמת אינו יכול לפשר בין הקודש ובין החול, ואינו יכול להשוות את סתירותיהן, והן אמנם מיושבות ברום עולם, במכון קודש הקדשים". עיין עוד שמונה קבצים ח, צא.

עוד כתב מרן הרב קוק בעולת ראיה (א, עמ' קלח): "המקור העליון, המשפיע על המיזוג באופי היותר עליון שלו, הוא בא מיסוד מקור הגילוי האלוהי של התורה, שהוא שורש התורה ומקורה, העולה למעלה מתכונת למודה והבנתה. וזהו תכן קדש הקדשים, העולה למעלה ממידת הקודש הסתמית, שמידת הקדש היא השפעתה של תורה מצד הקדושה שנתגלה לנו, אבל הבחינה הפנימית, שהיא סוד ברכתה של תורה, היא קשורה למקורה האלוהי מצד נותן התורה ב"ה".

א, ב – קודש הקדשים מקום האורה העצומה והברכה הרבה

כתב הרמח"ל (משכני עליון עמ' 38): "המקום הראשון המתפשט מן האבן השתיה הוא מקום האורה העצומה והברכה הרבה, כי בצאתה לפני המלך, שם עמדה בראשונה בכל יופיה והדרה, מי יוכל להגיד כחה ורוב גאונה, ולא ניתן זה הכח אלא לישראל לבדם. והמקום הזה נראה בו מסך גדול, המבדיל בין הקודש ובין קודש הקדשים. ועתה הבן מאד לדעת סוד המקום הגדול הזה. בהתחבר שני המאורות הגדולים, אשר ידעת מי הם המאורות האלה, ברוב המנוחה הנעלמה והנפלאה, נתחזקו כאחד ב' האותיות אחרונות שבשם הקדוש הוי"ה ב"ה, והשני אותיות הם ו"ה ואז נראה שם הבנות היכל גדול – קודש קדשים. ההיכל הזה נסתר לפני ולפנים ולא נראה החוצה, כי פרוכת עומד לפניו לכסות את הפתח להבדיל ולא יראה. ועוד אודיעך מן הפרוכת הזה סודות גדולים. ונמצא זה ההיכל עומד למלך לבדו ואין אחר.

רק פעם אחת בשנה בבוא הכהן הגדול למטה בבית קדשי הקדשים עם הקטרת, ינתן רשות לבוא שם למי שינתן. וזה מגודל אהבת הקב"ה את עמו, שהם חביבים לפניו יותר ממלאכי השרת, ודבר זה נתבאר בפסוק (במדבר כג, כג): כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵ-ל".

א, ג – קודש הקדשים – מקום אבן השתייה

משנה יומא נג, ב: "משניטל ארון, אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים ושתייה היתה נקראת, גבוה מן הארץ שלש אצבעות, ועליה היה נותן". ובגמ' שם נד, ב: "ושתיה היתה נקראת. תנא: שממנה הושתת העולם. תנן כמאן דאמר מציון נברא העולם".

וכתב הרמב"ם (פיהמ"ש יומא ה, ב): "פירוש שתיה – יסוד. ובאמת כי מקום העבודה יסוד העולם, כמו שזכרנו בתחילת אבות".

א, ד – הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים ביוה"כ ארבע פעמים בלבד

כתב הרמב"ם (הל' ביאת מקדש ב, א; ג): "אין כהן גדול נכנס לקודש הקדשים אלא מיום הכיפורים ליום הכיפורים… כהן שנכנס לקודש הקדשים בשאר ימות השנה, בין כהן הדיוט, בין כהן גדול, או כהן גדול שנכנס לו ביום הכיפורים שלא בשעת העבודה – חייב מיתה בידי שמים, שנאמר (ויקרא טז, ב): וְלֹא יָמוּת. וכמה פעמים הוא נכנס לשם ביום הכיפורים? ארבע, כמו שיתבאר במקומו. ואם נכנס חמישית – חייב מיתה בידי שמים".

פורסם בקטגוריה פרק י - עבודת יום הכיפורים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן