טו,א – מוצץ פרי
המוצץ פרי ושואב ממנו את הנוזלים בלבד, נחלקו אם נחשב כאוכל ומברך את ברכת הפרי, או כשותה ומברך 'שהכל'. לדעת הפר"ח (שו"ת מים חיים ז) גם כשהפרי מחוץ לפיו הרי הוא כאוכל ומברך את ברכת הפרי. ולשו"ע הרב סדבה"נ ו, ט, הרי הוא כשתייה. ובנשמ"א נא, י, כתב שהוא כשתייה אפילו אם הכניס את הפרי לפה. והבא"ח מסעי ח הכריע, שאם הכניס את הפרי לפיו, למרות שרק מצץ, מברך את ברכת הפרי, ואם לא הכניס, מברך 'שהכל'. וכך בירר בברכת ה' ח"ב א, יז.
טו,ב – ברכה אחרונה על מיץ רימונים – 'בורא נפשות'
כתבתי בהערה 22 את מחלוקת הראשונים לגבי פרי שרוב גידולו לסחיטה, שלרשב"א ברכת המיץ שלו 'העץ', ולרא"ש 'שהכל'. ומספק מברכים 'שהכל'. ולגבי ברכה אחרונה על מיץ רימונים, הספק לכאורה גדול יותר, שאולי צריך לברך 'מעין שלוש', ואז אי אפשר לומר שמספק יברך 'בורא נפשות', מפני ש'בורא נפשות' אינה פוטרת את 'מעין שלוש'. אולם יש צד נוסף לברך 'בורא נפשות', והוא על פי הסברה שכתבתי בדברי הרשב"א, שסובר לברך 'העץ' על המיץ רק כאשר אוכלים אותו בכף, אבל אם שותים אותו, אפשר שאף הוא יודה שברכתו 'שהכל', וממילא ברכתו האחרונה 'בורא נפשות'. ועוד שלתוס' תמיד מברכים על שתייה 'שהכל' ו'בורא נפשות'.
ועיין עוד בהערה 10, לגבי פרי משבעת המינים שנתרסק לגמרי, ששם יברך עליו 'מעין שלוש', הואיל ודעת רוה"פ לדינא כרמב"ם שהריסוק אינו משנה את ברכת הפרי. ורק לגבי ברכה ראשונה, שבשני האופנים שיברך יצא ידי חובה, חוששים לדעת תה"ד ומברכים 'שהכל', אבל בברכה אחרונה, שברכת 'בורא נפשות' אינה פוטרת 'מעין שלוש', מוכרחים ללכת לפי הכרעת ההלכה ולברך 'מעין שלוש'. אלא ששם מדובר ברסק שלא נעשה משקה, וכאן מדובר במשקה, ועל כן על מיץ רימונים יברך 'בורא נפשות'.
