א – הקדמה כללית

פורסם בקטגוריה פרק טז - ברכת הגומל. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/10-16-01/

טז,א – המקור בתלמוד

ברכות נד, ב: "אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכין להודות – יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. יורדי הים מנלן – דכתיב: (תהלים קז) יורדי הים באניות וגו' המה ראו מעשי ה', ואומר: ויעמד רוח סערה יעלו שמים ירדו תהומות, ואומר: יחוגו וינועו כשכור, ואומר: ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקתיהם יוציאם, ואומר: יקם סערה לדממה, ואומר: וישמחו כי ישתקו, ואומר: יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם. הולכי מדברות מנלן – דכתיב: תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו ויצעקו אל ה' וידריכם בדרך ישרה, יודו לה' חסדו. מי שחלה ונתרפא – דכתיב: אווילים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו כל אכל תתעב נפשם וגו', ויצעקו אל ה' בצר להם וגו', ישלח דברו וירפאם וגו', יודו לה' חסדו. מי שהיה חבוש בבית האסורין, מנלן – דכתיב: ישבי חשך וצלמות וגו', כי המרו אמרי אל וגו', ואומר: ויכנע בעמל לבם וגו', ואומר: ויזעקו אל ה' בצר להם, ואומר: יוציאם מחשך וצלמות וגו', ואומר: יודו לה' חסדו. מאי מברך? אמר רב יהודה: ברוך גומל חסדים טובים".

ואף שנוסח הברכה בגמרא: "גומל חסדים טובים", כתבו הרי"ף, הרמב"ם (י, ח), והרא"ש, שהנוסח: "הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב". והראשונים גם הוסיפו שהקהל עונים אחריו. ומ"מ כתב במ"ב ד', שהנוסח אינו מעכב, שכן מצינו בגמרא שכל שאמר לשון הודאה על ההצלה יצא.

פורסם בקטגוריה פרק טז - ברכת הגומל. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן