הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ח – האם אדם שניצול מסכנה או מתאונה יברך הגומל?

ח,א – הניצול משאר סכנות

יש שכתבו שאין לברך 'הגומל' אלא על ארבעת המקרים המוזכרים בפסוקים (אבודרהם ברכות שער שמיני; או"ח שני וחמישי כה), אבל רוב הראשונים הסבירו שארבעת המקרים שהוזכרו במקרא הם דוגמאות להצלה מסכנות, וגם הניצול משאר סכנות צריך לברך 'הגומל' על הצלתו (שו"ת הריב"ש שלז; מאירי, ריא"ז, רבנו יהודה ב"ר יקר; שו"ת תשב"ץ בחוט המשולש טור ג, ל).

השו"ע ריט, ט, חשש לספק ברכות וכתב "וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות". וכן הסכימו רוב אחרוני ספרד (ברכ"י ח; חסד לאלפים יב; ברך את אברהם סה, יד; בא"ח עקב י; אור לציון ח"ב מו, נז). ואחרוני אשכנז כתבו שהמנהג לברך על כל סכנה שניצל ממנה, ובמקום מנהג אין חוששים לספק ברכות (לבוש ט, ב"ח, מ"א י, ט"ז ז, א"ר טו, מ"ב לב, ערוה"ש יב).

ונראה למעשה שכיום בני כל העדות יברכו 'הגומל' על כל סכנה, מכמה טעמים: א) רוב הראשונים פוסקים שגם על שאר הסכנות יש לברך. ב) בנוסף לכך יש פוסקים ספרדים שהבינו שכך גם עיקר דעת השו"ע, אלא שכתב שהרוצה לצאת ידי כולם יברך בלי שם ומלכות, אבל לדעתו אם ירצה רשאי לברך בשם ומלכות כעיקר הדין (בית יהודה א, ו; מחזיק ברכה א בשם אביו רבי יצחק אזולאי; לב חיים ג, נג). ג) יש מקומות שכך נהגו למעשה יוצאי ספרד לברך בשם ומלכות על כל הצלה מסכנה, ובמקום מנהג אין אומרים ספק ברכות להקל (כה"ח נב). ד) בנוסף לכך, כבר למדנו שלדעת רבים מפוסקי הספרדים האחרונים, יש לברך 'הגומל' על כל נסיעה שאורכת 72 דקות, ואף שלמעשה כתבתי על פי הפוסקים הסוברים שנכון שלא לברך. מ"מ כאשר היה בסכנה וניצל, יש לצרף את הסוברים שהיה צריך לברך על נסיעות של 72 דקות, ויברך 'הגומל' על הצלתו וגם על הנסיעות שנסע. ומי שנוהג לברך 'הגומל' על כל נסיעה, ימתין עד שיסע דרך של 72 דקות, ואז יברך גם על נסיעתו וגם על הצלתו מהסכנה.

תפריט