הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

א – יום הכיפורים

טהרת יום הכיפורים וכפרתו

א, א – הטהרה והכפרה מאת ה'

משנה יומא פה, ב: "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם? – אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל לו, כה): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, ואומר (ירמיהו יז, יג): מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל (ה') מה מקוה מטהר את הטמאים – אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל".

רבי עקיבא למד מיחזקאל (פרק לו), שהקב"ה מטהר את ישראל. מתוך הפסוקים שם מוכח שהטהרה והכפרה באות קודם כל מאת ה'.

יחזקאל לו, כב-לו: "לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם: וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם ה' אֱלוֹהִים בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר: וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם: וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלוֹהִים: וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב: וְהִרְבֵּיתִי אֶת פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם: וּזְכַרְתֶּם אֶת דַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וּמַעַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים וּנְקֹטֹתֶם בִּפְנֵיכֶם עַל עֲוֹנֹתֵיכֶם וְעַל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם: לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה נְאֻם ה' אֱלוֹהִים יִוָּדַע לָכֶם בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל: כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים בְּיוֹם טַהֲרִי אֶתְכֶם מִכֹּל עֲוֹנוֹתֵיכֶם וְהוֹשַׁבְתִּי אֶת הֶעָרִים וְנִבְנוּ הֶחֳרָבוֹת: וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר: וְאָמְרוּ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת וְהַנְשַׁמּוֹת וְהַנֶּהֱרָסוֹת בְּצוּרוֹת יָשָׁבוּ: וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי ה' בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי".

א, ב – הקב"ה מטהר אותנו גם כשאיננו מתעוררים לתשובה

וכ"כ תוספות יום טוב על המשנה יומא ח, ט, שגם כשאיננו מתעוררים לתשובה, הקב"ה מטהר אותנו:

"לפני מי אתם מיטהרין, מי מטהר אתכם כו' שנאמר: וְזָרַקְתִּי כו' ואומר: מִקְוֵה כו' – לפי שהדרך הישרה הוא שיבור לו האדם בעצמו להתקדש ולהיטהר, ואז כשבא ליטהר מסייעין לו, ועל זה אמר לפני מי אתם מיטהרים. ומפני שלפעמים לפי שיצר לב האדם רע עליו לא יוכל להתגבר עליו לכופו ליטהר בתשובה, והוא רחום יכפר עון יעוררהו ובימין צדקו יתמכהו לבלתי ידח ממנו נדח, וזהו שאמר מי מטהר אתכם, ובמאי דסיים – פתח, שנאמר: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם, וזהו בלי התעוררות האדם אלא הוא ברחמיו מטהרם. וכן זה הכתוב נאמר (יחזקאל לו, יז-כה): בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ וגו' וָאֶשְׁפֹּךְ וגו' וָאָפִיץ וגו' וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם וגו' וַיְחַלְּלוּ וגו' לֹא לְמַעַנְכֶם וגו' וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל וגו' וְלָקַחְתִּי וגו' וְזָרַקְתִּי וגו', הרי שאמר שאע"פ שמחללין הש"י אפילו בבואם בגלות החל הזה, עם כל זה וְלָקַחְתִּי… וְזָרַקְתִּי".

א, ג – דברי רבי צדוק הכהן מלובלין

וכ"כ רבי צדוק הכהן מלובלין (רסיסי לילה אות נד, כא), שקדושת יום הכיפורים קבועה וקיימת, והכפרה מתחילה מהשמיים: "וזהו יום הכיפורים שאחר ראש השנה, שנתנו אז לוחות שניות אחר שיחטא וישוב ונתכפר הכל, ועל ידי זה זוכה לשמחה דסוכות, דהיינו שלימות הנסתרות שבלב. ונקרא יום הכיפורים שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן (ויקרא טז, לא), דגם זה קדושה קביעא וקיימא. כי כפרה זו אחר שיחטא אינו אלא מצד השם יתברך ברוב רחמיו וחסדיו שנותן יד לפושעים, כמו שאמרו (פסחים קיט, א) על פסוק (יחזקאל א, ח) וִידֵי אָדָם וגו' פשוטות, לקבל פושעי ישראל בתשובה, שהוא בא במחתרת לקבלם".

הוסיף ר' צדוק שלפי מנהג העולם החוטא יכול לבקש מהמלך סליחה ומחילה, ויתכן שהמלך ימחל לו, אבל שהמלך יעורר את החוטא לחזור בתשובה – מגיע רק משמיים: "ואף על פי דודאי מידת בני אדם גם כן, אם יתחרט החוטא נגדו ויבקש ממנו מחילה, שימחול ולא יהיה אכזר, ומידת הדין אינה מידת אכזריות חס ושלום, רק מה שהוא מדת המשפט הראוי. אבל זהו אילו היה האדם עצמו מתנחם ומתחרט, אבל שיבוא המלך הגדול לבקש מהחוטא נגדו שיבוא לבקש מחילתו, זה ודאי אינו כמידת בני אדם ולא במידת המשפט. וכל תשובת בעל תשובה הוא מה שהשם יתברך מעורר לבו לשוב בהרהורי תשובה הנופלים בלב, ולולא זה לא היה ביד האדם לעורר עצמו אחר שכבר נלכד ברשת היצר. שאם מתחילה קודם שגבר עליו לא יכול לעמוד נגדו, כל שכן אח"כ אחר שנעשה איש (סוכה נב ב), אלא שהקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו לא יעזבנו בידו, ומעוררו בכל יום לשוב. ונמצא העיקר מן השמים, אלא שהשם יתברך קוראו על שם האדם ודישראל מקדשי ליום הכיפורים, והוא צווח (ירמיהו ג, יד) שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים ופתחו לי כחודה של מחט ואני וכו' (שיה"ש רבה ה, ב), אף על פי שבאמת גם הפתיחה כחודה של מחט הוא ממנו, ועל ידי הבת קול דשובו וגו' נתעורר הרהורי תשובה בלב, כידוע זה בספרים".

יעויין עוד ברסיסי לילה סימן נד, אותיות יט-כט, דברים נפלאים על עניינו של יום הכיפורים.

א, ד – הקב"ה מטהר אותנו גם בגלות

רבי יעקב עמדין (לחם שמיים על המשנה יומא ח, ט), ביאר למה רבי עקיבא הביא במשנה שני פסוקים: "נראה שרבי עקיבא בא לומר שני דברים, האחד לפני מי אתם מיטהרין, כלומר הא ניחא בזמן שבית המקדש קיים… אז הדבר ידוע לפני מי אתם מיטהרין, ככתוב (ויקרא טז, ל): לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. אבל מי מטהר אתכם סתמא, דהיינו בגלות שאינכם לפני ה' בבית מקדשו, וכאילו אינו מייחד עתה שמו עליכם לעיני הגויים, לזה אמר אביכם שבשמיים, ירצה אע"פ שעלה וישב לו בשמיים, הרי אביכם הוא, ויש לו יחס והצטרפות עמכם כהצטרף האב אל הבן, על ידי שכינתו שאינה זזה מכם… ולכן הביא שני פסוקים, א' וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים (יחזקאל לו, כה) שהוא נאמר על זמן הגאולה בשוב השכינה עם ישראל מהגלות למקומה… ועוד הביא הכתוב (ירמיהו יד, ח): מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל להורות על טהרת ישראל על ידי השכינה בגלותם, שזה הכתוב מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה על דור הגלות נאמר".

א, ה – להזדרז לשוב ולהיטהר לפני שהקב"ה מטהר אותנו

כתב הנצי"ב (העמק דבר ויקרא טז, ל): "לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ – האי תִּטְהָרוּ מיותר, שהרי קאמר לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה', על זה דרש ר"ע שלהי משנה דיומא (פה, ב): אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם – אביכם שבשמים. ומפרש ר"ע טהרה זו בשתי כוונות, ויהא מתפרש לפני ה' גם על לפניו גם על לאחריו, וכאילו כתיב לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה', לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. והכוונה בפירוש הראשון כמשמעו, שאתם מיטהרין לעמוד לפני ה' ולעבדו מכאן ולהבא בטהרה, והוסיף עוד פירוש לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ ומי מטהר אתכם אביכם שבשמיים, פירוש קדושת היום בעצמו מכפר על עשה אפילו לא עשה תשובה, כמבואר בירושלמי יומא פ"ח ה"ז ושבועות פ"א, וכן הוא ברמב"ם הל' תשובה א, ב, אבל אינו מכפר אלא סוף היום, כדתניא בתוספתא יומא ספ"ד: חומר בשעיר, שהשעיר מכפר מיד ויוה"כ עם חשיכה. על כן בא הכתוב לזרז את האדם שישוב ויהיה מיטהר עצמו קודם שהקב"ה יטהר אותו בסוף היום, וזהו לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ.

ובא רבי עקיבא והסביר הזירוז, ומי מטהר אתכם אביכם שבשמיים, והרי זה דומה לילד שטינף את עצמו, ובא אביו לרחצו ולנקותו, בא פיקח אחד ואמר לו איך לא תבוש להעמיד על האב כל הטורח, אלא הקדם ורחץ עצמך כל האפשר עד שלא בא אביך, ואח"כ יגמור האב הנקיון. כך התשובה מכפרת על עשה בלי עצם היום של יום הכיפורים, וזה מיקרי שהאדם מטהר עצמו, ועצם היום בגזרת ה' מכפר על לא תעשה או אפילו על עשה אם לא עשה תשובה כנ"ל, ואמר הכתוב: תנקו עצמכם קודם שבא ה' לנקות אתכם, זהו דרשת רבי עקיבא".

א, ו – הקב"ה מחליש את כח היצר ונותן לנו אפשרות לשוב

כתב מרן הרב קוק (מאורות הראיה, ירח האיתנים עמ' קסג-קסד): "והכתוב אומר (יחזקאל לו, כה) וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם. הכוונה הוא על פי מה שכתבנו שעזר השי"ת הוא להקל כובד כח היצר המונע מתשובה. והנה באמת היצר עצמו השליטו האדם עליו והכניסו בלבבו, אבל אח"כ מתחזק על האדם. והנה היצר הרע אינו עצם החטא אלא הוא סיבה לחטאים, והשי"ת עושה עמנו ב' טובות, א' שמכניס בלבבנו הרהורי תשובה, אלא שעלינו להרחיבם ולהחזיקם כמו שכתבתי, ועוד שמסיר כובד כח היצר שמונע מלשוב, ואלמלא זה לא היה אפשר בעוה"ר לשוב כלל…. וזהו שאמרו חז"ל (יומא פה, ב): אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם – אביכם שבשמיים, הוא לשון כפול, לפני מי אתם מיטהרים, היינו נגד התחלת הרהורי התשובה שבאה מצד קורבת ה' לנו, כמש"כ (ישעיהו נה, ו): בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב, ובזה אתם מיטהרים על ידי השתדלותכם. ומי מטהר אתכם להתיש כוחות היצר הרע, מטהר השי"ת מפני שהוא אבינו ורוצה בתקנת בניו, ב"ה וברוך שמו לעולמים".

א, ז – יום הכיפורים – יום ייחודי לצדיקים ורשעים

בראשית רבה ג, ח: "וַיְהִי עֶרֶב (בראשית א, ה) – אלו מעשיהן של רשעים, וַיְהִי בֹקֶר – אלו מעשיהן של צדיקים, יוֹם אֶחָד – שנתן להם הקדוש ברוך הוא יום אחד, ואיזה? – זה יום הכפורים".

הרי שלמרות שכל השנה יש הפרדה וחלוקה בין הרשעים לצדיקים, ביום הכיפורים מתגלה הקדושה והטהרה אצל כולם.

תפריט