פרק טו – ברכות הראייה

כלל א – ברכות הראייה רק על דבר שיש בו צד חידוש רק על ראייה שיש בה צד חידוש, שמעוררת תשומת לב, תקנו לברך. אבל

א,א – חישוב שלושים יום כתבתי בפשטות שמחשבים את יום הראייה כיום הראשון, וביום השלושים ואחד אפשר לברך. וכך משמע מלשון השו"ע ריח, ג: "כל

ב,א – ברכת הים התיכון "עושה מעשה בראשית" במשנה ברכות נד, א: "רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול".

ג,א – ראיית נופים דומים – הרים וגבעות כאשר הם נפרדים לגמרי זה מזה, ולא ראם כאחד, יברך על כל אחד ברכה מיוחדת. שכן חכמים

ד,א – הגר ליד הים או ההר להרחבת הערה 2 – עיין לעיל בהקדמה כלל ג' בדעת הא"ר ודעימיה, שממנו יסוד דין זה. וכ"כ בפס"ת

ה,א – ברכת הנופים בזמננו היסוד הוא שכל הנופים שתקנו לברך עליהם, דינם לא השתנה, וגם היום צריכים לברך עליהם. ואף מי שאינו מתפעל מהם,

ו,א – כוכב שביט, רעידות אדמה ורוחות בברכת ק"ש של ערבית אנו אומרים: "ומסדר את הכוכבים ברקיע כרצונו", ולכן כוכב שטס שלא במסלול מסודר, מפתיע

ח,א – ברכת האילנות כתב בשו"ת הלק"ט ב, כח, שאין לברך אלא על ריבוי אילנות, כלשון הגמרא 'אילני'. ובמורה באצבע כתב שהמדקדקים מברכים דווקא בניסן

ט,א – הודאת גשמים – בעל משפחה שיש לו שדה מה יברך לדעת הרי"ף והרמב"ם, אם הוא שותף עם חבירו בשדה, מברך 'הטוב והמטיב', ואם

י,א – ברכת הקשת בס' ברכת הבית שער כט אות יט כתב שאם הקשת נעלמה ושוב חזרה להיראות – כל זמן שנשארו עננים בשמיים, אינו

יא,א – ברכת החמה אמנם רבי צדוק הכהן מלובלין, בספר הזכרונות הארוך, מצות קידוש החודש פרק ה' (עמוד 80-83 במהדורת מכון הר ברכה), הביא ספיקות על

יב-טו,א – בריות נאות ובריות משונות ברכות נח, ב: "אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את הבהקנים אומר ברוך משנה הבריות. מיתיבי: ראה את הכושי

יד,א – בריות משונות כתבתי לברך על כל סוג של שוני פעם אחת, ואם יראה עוד משונה מאותו הסוג, לא יברך, והוספתי בהערה: ונראה שבזה

טו,א – פיל וקוף – ברכה נפרדת על כל אחד מהם כתב בספר אהלך באמיתך (יז, י), שעדיף שבעת שיברך על ראיית הקוף יכוון שברכתו

טז,א – האם הברכה על כל סוג של עבודה זרה בגמרא ברכות נז, ב, אמרו: "הרואה מרקוליס מברך…" ונחלקו הראשונים האם דווקא על מרקוליס ומה

יז,א – חכם הרזים בארץ ישראל הרמב"ם הל' ברכות י, יא, כתב שברכה זו דווקא בארץ. ור' מנוח הסביר, שזה עפ"י הגמרא ברכות נח, א, אין

יח,א – ברכה על חכמים נפסק לברך על חכמים – בשו"ע רכד, ז-ח; ח"א סג, ח; שלמת חיים א, נד; יחו"ד ד, פג; אהלך באמיתך

יט,א – מלך רשע עיין בחזון עובדיה ע' תיא-תיב, שהביא את הסברות של הפוסקים שלא לברך על מלך רשע, ומפני שחשש לדעתם כתב לברך עליהם

כ,א – האם בגדים מיוחדים מעכבים בשו"ת נבחר מכסף ג', כתב שרק אם הוא בבגדי מלכותו מברכים עליו, אבל אם התחפש לאחד העם, אין מברכים עליו.

כא,א – ראיית בית קברות אחר לדעת שו"ע הרב (סדר ברכות הנהנין יג, יג), אין לברך על ראיית בית-קברות אחר בתוך שלושים יום, וכן דעת

כב,א – בתי ישראל שנחרבו יש לשאול האם כאשר רואים את שרידי הבתים מישוב יהודי בימי הבית השני ואחריו, כמו הבית השרוף בירושלים, ותילי חורבות

כה,א – האם הברכה רשות או חובה בפשטות ברכת "שעשה לי נס" היא חובה, וכ"כ מאירי, רא"ש, טור ושו"ע ריח, ד. אולם הראב"ד סובר שברכה