הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יא – ברכת החמה

יא,א – ברכת החמה

אמנם רבי צדוק הכהן מלובלין, בספר הזכרונות הארוך, מצות קידוש החודש פרק ה' (עמוד 80-83 במהדורת מכון הר ברכה), הביא ספיקות על מה נתקנה ברכה זו. א' יש סוברים שברכה זו נתקנה בעת שנראים גרמי השמים אחרי שלושה ימי ערפל (כן פירש הערוך בהסבר הגמרא, והביא דעה זו הלבוש, ומשום ספק זה כתב בכנה"ג לברך על חמה בתקופתה בלא שם ומלכות).

ספק שני, שמחזור זה של כ"ח שנים שבהם חוזרים המזלות למיקום שבו היו בזמן הבריאה, הוא רק לשיטת שמואל, אבל לשיטת רב אדא, שלפיו אנו פוסקים לענין חישוב הלוח ועיבור השנים (רמב"ם קידוש החודש י, ו), אין משמעות למחזור זה. וכתב שם: "ושוב מצאתי במשאת בנימין (סי' קא) התעורר בזה, ועי' שם מה שכתב דלאו קושיא הוא, דלענין הברכה סמכינן אדשמואל. ואנא בעניותי לא ידעתי מדוע סמכינן אדשמואל ולאמר ברכה לבטלה, דלדעת פוסקים הוא איסור דאורייתא לאו דלא תשא שעליו נזדעזע כו'. ולכן לענ"ד עדיף טפי לברך בלי שם ומלכות, ונראה לי דיהרהר בלבו השם ומלכות, ושפיר דמי. וב"ה בימינו בתקופת ניסן שנת תר"א ביום ז' של פסח שהוא תחלת מחזור גדול לא הביאנו יתברך שמו לחשש ברכה לבטלה, והי' יום מעונן עד אחר חצות, ואז ברכנו בלי שם ומלכות, דהוא אליבא דכולי עלמא".

אמנם למעשה מאחר שרוב רובם של הפוסקים כתבו לברך ברכה זו בשם ומלכות, וכך המנהג בפועל, לא הזכרתי ספק זה בספר. וצריך להסביר שגם רב אדא יסכים שמבחינה מסוימת יש במחזור של כ"ח שנים חזרה למצב הראשון כבעת הבריאה. הוי עובדה שהוא תמיד יום רביעי.

תפריט