הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יט – ברכה על מלך ישראל ועל מלך גוי

יט,א – מלך רשע

עיין בחזון עובדיה ע' תיא-תיב, שהביא את הסברות של הפוסקים שלא לברך על מלך רשע, ומפני שחשש לדעתם כתב לברך עליהם בלא שם ומלכות. אולם כתבתי בהערה 9, שמברכים על מלך רשע, שכ"כ רבים מהאחרונים. ועוד, שכמעט ולא היו בגויים מלכים צדיקים, שבנוסף לכך שהיו עובדי עבודה זרה, לא נמנעו משפיכות דמים, גזל וניאוף. ובכל זאת אמרו חכמים לברך עליהם. ורק אם היה המלך רשע כל כך עד שמן הדין למרוד בו, לכל הפחות אין להכיר במלכותו ולברך עליו, וזה כאשר הרשיע מעל ומעבר למקובל. וכן לעניין "דינא דמלכותא דינא" למדנו (פניני הלכה העם והארץ ו, ב), שאין דינו דין אלא גזלנות.

והסוברים שאין לברך על מלך רשע, הביאו ראיה מגמ' זבחים קב, א, שדעת ר' יוחנן שאמר ה' למשה להעיז פנים בפרעה, כי הוא רשע. ולריש לקיש אמר לו לכבדו הואיל והוא מלך. ומקובל שהלכה כר' יוחנן. אלא שיש להשיב, שפרעה היה רשע נורא, שגזר גזירה שלא היה דומה לה בעולם. ומן הדין היה למרוד בו לפי דעת ר' יוחנן. ועוד רצו להביא ראיה מדברי אלישע הנביא, שאמר למלך יהורם בן אחאב: "לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא, אם אביט אליך ואם אראך". הרי שלא נהג בו כבוד. אלא שיש להשיב, שאכן כלפי מלכי ישראל התביעה גדולה יותר, וכפי שכתבתי בהערה. ולסוברים שגם על מלך ישראל רשע מברכים, אפשר לבאר שחובת הנביא להוכיחו ובאותו זמן אינו מכבדו.

יט,ב – הגר בעיר המלוכה

כתב במור וקציעה, שגם הגרים בעיר המלוכה, מברכים על המלך אם לא ראו אותו שלושים יום. ובדברי האדר"ת שציטטתי בהערה 1, כתב שאינו מברך. וכמובן שהכל תלוי בשכיחות יציאתו של המלך אל העם, שאם בקלות יכולים לראותו, אין מברכים. ואם אין רואים אותו בקלות – מברכים.

תפריט