טוב לאדם שיראה בתשלום המיסים למדינת ישראל חובה נעימה, שעל ידי תשלומיו הוא נעשה שותף בקליטת העלייה, בביצור הביטחון וביישוב הארץ וקיום ערכים רבים נוספים. ואף שתמיד ניתן למצוא נקודות שבהן מדיניות חלוקת המיסים לוקה בחסרונות ובשגיאות, רוב ניכר של המיסים הולכים למטרות טובות.
הניסיון בקיום חובת תשלום המיסים קשה, שכן פעמים רבות יצר תאוות הממון של האדם מעביר אותו על דעתו. לדוגמה, קורה שאדם מבקש מחשמלאי הצעת מחיר עבור עבודה, ותשובתו היא שבלי חשבונית העבודה תעלה 500 ₪ ועם חשבונית 600 ₪. והניסיון קשה, שהרי לא קל לוותר על מאה שקלים. אבל ההלכה קובעת שאסור לגנוב את המס, ולכן חובה על האדם לומר שהוא מעוניין לקנות עם חשבונית. אמנם כאשר איש המקצוע הוא קרוב משפחה או חבר קרוב, שהיה יכול לעשות לו את העבודה בחינם, מותר לשלם לו בלא חשבונית. מפני שבמצב כזה אפשר להחשיב את התשלום כמעין מתנת הוקרה ולא כשכר החייב במס.
כמו כן כאשר אדם מבקש לקנות מוצר מסוים, והמוכר מציע אותו בלי חשבונית ב-500 ועם חשבונית ב-600 – חובה עליו לקנות ב-600 עם חשבונית. אמנם ככלל, הקונה אינו חייב לדרוש חשבונית, שכן אין עליו חובה לשמש כשוטר או כגובה מס. ובכך שהוא קונה ללא קבלת חשבונית הוא אינו עובר על איסור, כפי שהיה עובר אילו היה אומר בפירוש למוכר שהוא רוצה לקנות בזול ללא חשבונית. בנוסף, גם כשהמוכר אינו נותן חשבונית, לא ברור שהוא מעלים מס, כי אולי הוא מתכוון להוציא חשבונית בהמשך, ואולי מסיבות אחרות הוא פטור מתשלום. אבל ראוי לקונה לבקש חשבונית, שכן יתכן שבזה שהקונה אינו דורש את החשבונית הוא מסייע לדבר עבירה. ועוד, שהמצווה "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט, טז), כוללת גם את החובה להציל את החבר מהפסד ממוני (רמב"ם סה"מ ל"ת רצז). והציבור אינו גרוע מאדם יחידי, ויש בזה גם משום מצוות 'השבת אבדה' לציבור. לכן ראוי לבקש חשבונית מהמוכר, ועל ידי כך לדאוג שהמס ישולם (עי' שו"ת עשה לך רב ז, סג).