ט,א – הטובל ידיו במקווה או במי ים מברך 'על נטילת ידיים'
הטובל ידיו במקווה, לשו"ע קנט, כ, מברך "על נטילת ידיים". והרמ"א העיר שצריך לברך "על טבילת ידיים". אלא שבמ"ב צז, כתב שהאחרונים הסכימו לברך "על נטילת ידיים". ורק אם המים פסולים לנטילה, כגון שהם מרים שאין הכלב יכול לשתות מהם (כמבואר שו"ע קס, ט), אבל כשרים לטבילה, אז יברך "על טבילת ידיים".
אמנם רבים חלקו על כך, כמובא בהלכה ברורה קנט, לח, שבכל אופן אם המים כשרים לטבילה, יברך "על נטילת ידיים". והטעם, מפני שהוא מקבל מטבילה זו את התועלת של נטילת ידיים.
