יא – סדר הנטילה למעשה

פורסם בקטגוריה פרק ב - נטילת ידיים לסעודה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/10-02-11/

יא,א – טעם לנטילה השנייה

לדעת רוה"פ וביניהם: רא"ש, תוס', רמב"ם, סמ"ג ושו"ע קסב, ד, אם נטל בפעם הראשונה ברביעית, כיוון שטיהר את ידו ואת המים שעליה, שוב אינו צריך ליטול את ידו פעם שנייה. ולדעת הראב"ד, גם אם נטל בתחילה את ידו ברביעית, עדיין המים שעליה טמאים, וצריך לנוטלה פעם שנייה, וכן נוהגים לכתחילה (מ"ב קסב, כא). ואע"פ כן נכון להקפיד ליטול בפעם הראשונה את כל כף היד ברביעית, שעל ידי כך כל המים שעל היד טהורים לרוב הפוסקים, ונפטרים בזה מחששות נוספים.

ואם נטל כל יד פעם אחת בפחות מרביעית, שהמים שעל ידו טמאים, אם ינגבם, ידו תיטהר (עיין מ"ב קסב, ס), ובתנאי שנטילת שתי הידיים תיעשה ברביעית (שו"ע קס, יג, מ"ב סז).

יא,ב – האם צריך להגביה הידיים כשנוטלים ברביעית או את כל כף היד

בגמרא סוטה ד, ב, מובא: "מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה". ובמ"ב קסב, א, ביאר שיש בזה שתי שיטות. לרוב המפרשים (ר"ש, רא"ש, סמ"ג ועוד), אפילו אם נוטל את כל כף היד, יש חשש שמא אחר הנטילה הראשונה יזלו מים לזרוע, וכיוון שהם מים ראשונים שלא היתה בהם רביעית, הם עדיין טמאים, ואינם נטהרים בנטילה שנייה. ואף אם ישפוך אחריהם עוד מים, לא יטהרו, שאין להם טהרה מחוץ לכף היד, ואם יחזרו אח"כ לכף היד, יטמאו את כף היד. לכן צריך להגביה את היד, שהמים רק יזלו לזרוע ולא יחזרו לכף היד. ויש אומרים (רשב"א והר"ר אביגדור, וכך פסק בשו"ע קסב, א), שאין לחוש שמא המים יזלו לזרוע ויחזרו לכף היד, ולכן כל שנוטל את כל כף היד, אינו צריך להגביה את האצבעות. אלא הצורך להגביה את האצבעות הוא רק כאשר נוטלים אותן בלבד, ואז החשש שמא יגיעו מים לכף היד, ושם לא ייטהרו בשתי נטילות, והם יזובו לאצבעות ויטמאום. לפי"ז למנהגנו שאנו נוטלים את כל כף היד ברביעית, אין צורך להגביה את האצבעות, שכן גם לדעה הראשונה, כבר בנטילה הראשונה המים נטהרו לגמרי, ואין יותר חשש שמא יזלו לזרוע ויחזרו. ואע"פ כן כתבו כמה אחרונים, שטוב להגביה את הידיים (וגם לראב"ד נטילה ברביעית אינה מועילה לבטל הטומאה ממים ראשונים). וכן מצינו שסמכו דין זה בגמרא לפסוק: "וינשאם וינטלם", משמע שיש בזה עניין עצמי. וכן המנהג לפי האר"י. ועיין הלכה ברורה קסב, בירור ד.

כתב מ"א קסב, א, שאין להגביה את כף היד באופן שהמים יזלו לזרוע, שמא ירטיבו את הבגד, ואח"כ הרטיבות שבבגד תטמא את ידיו. ואכן כדי שלא לגרום להרטבת השרוול בלא צורך, כתבתי במנהג הגבהת הידיים: "נוהגים להגביה מעט את אצבעות הידיים". וזה מושך במידה מסוימת גם את כף היד להגבהה, אבל לא כזו שתגרום לנזילת המים לזרוע. וכפי שכתבתי, לשתי הדעות (לבד מדעת הראב"ד אליבא דהר"ש והרא"ש), אין צורך כיום להגביה את היד, ורק מצד המנהג יש מקום להגביה, ולכן די להגביה את האצבעות, שזו היתה ההגבהה לפי פירוש הרשב"א והשו"ע. אמנם עפ"י האר"י נוהגים להגביה את הידיים כנגד הראש (כה"ח קסב, ב).

יא,ג – הנוטל ונוכח שהמים לא הגיעו לכל היד

אם אחר שסיים ליטול ידיו ולפני שניגבם ראה שהמים לא הגיעו לכל כף היד, יכול למלא שוב את הנטלה, ולשפוך מחדש מים על כל היד. ואין צריך לייבש לפני כן את היד (שו"ע קסב, ג, מ"ב כז). ואמנם יש מחמירים, שכיוון שסיים את הנטילה, לפני שייטול שוב את ידו עליו לנגבה (גר"ז וחזו"א, כמובא בפס"ת קסב, ז). אבל העיקר להלכה שאין צריך לנגב את היד.

יא,ד – האם צריך לשפשף את הידיים

תוספתא ידיים, א, ג: "הנוטל ידיו – צריך לשפשף את ידיו". לר"ש (ידיים ב, ב), הכוונה שצריך לנגב את הידיים. ולרמב"ם וסמ"ג, צריך לשפשף את הידיים זו בזו קודם הניגוב, וכך משמע מהראב"ד, וכ"כ רמ"א קסב, ב: "צריך לשפשפם זו בזו".

וי"א שאין צורך כלל לשפשף, אלא שהרוצים לשפשף, כי אולי נשאר לכלוך על ידם, רשאים לשפשף אחר שסיימו את הנטילה. וכ"כ הב"ח קסב, ו, וכך ביאר במ"ב קסב, מג, את דעת השו"ע.

והרבה אחרונים ביארו, שהעניין לשפשף הוא מחשש שעוד נותר לכלוך בידיים, ובשפשוף היו מסירים אותו. ואף זה אינו לעיכובא, הואיל וכבר נטל כדין. וכ"כ לבוש ז, שועה"ר סדר נט"י ד, וערוה"ש קסב, יד. והמקובלים הוסיפו טעם על פי הסוד, שעל ידי השפשוף מתווספת טהרה. אבל כולם מסכימים שאין השפשוף מעכב. והדרישה קסב, ב, כתב, שהוא רק כדי להסיר מים טמאים אם לא נטל ברביעית.

ורבים כיום אינם נוהגים לשפשף, ואינם צריכים לשנות מנהגם, הואיל וכיום, שהמים זמינים, הידיים בדרך כלל נקיות, ועיקר טעם השפשוף ממילא מתבטל. ובנוסף לכך כבר למדנו שלדעת הר"ש אין בכלל צורך בשפשוף. וכך גם הבין מ"ב בדעת השו"ע, שאין צורך לשפשף. ואף לראשונים ולרמ"א הסוברים שצריך שפשוף, אולי הוא רק כאשר הידיים מלוכלכות, ואף הם מסכימים שהשפשוף אינו לעיכובא.

יא,ה – שפשוף במקום שהמים לא הגיעו אליו

כתב שו"ע קסב, ז: "אם שפשף ידיו זו בזו, יזהר שלא יגע חוץ ממקום שנפלו בו מים, מפני שהן מטמאות זו את זו". ואם ראה מקום ביד שהמים לא הגיעו אליו, יקח עוד מים בנטלה ויטול את המקום ההוא, וכפי שלמדנו לעיל. ואם תוך כדי השפשוף יגע ביד הרטובה במקום היבש, משמע שידיו ייטמאו, וכדי לטהרם יהיה צריך לנגב את הידיים ולחזור ליטלם. כך משמע משו"ע קסב, ד; קסב, ז, וכפי שכתבתי בהלכה יב.

אולם כתבו הפמ"ג משב"ז, ז, שו"ת ארץ צבי ח"א, לה, שו"ת מחשבות בעצה ח, שאם לא הגיעו המים לכל מקום בידיו, יכול להמשיך אותם למקומות שלא נרטבו בעזרת השפשוף. וצריך לומר, שאם השפשוף הוא המשך הנטילה, אין המגע מטמא, אבל אם כבר סיים את הנטילה, ונגעה יד רטובה במקום יבש שביד השנייה, שתי ידיו נטמאו. ובפס"ת קסב, 20, כתב שכל עוד האצבעות לא נטהרו לגמרי, עדיין יכול לשפשף, כי השפשוף הוא המשך הנטילה, ויכול מהאצבעות לשפשף עד כל כף היד (שכך אפשר להבין משו"ע קסב, ח). וכ"כ בשעה"ב א, הערה קיד, שאף לפמ"ג אם נגמרה טהרת האצבעות, אינו יכול להמשיך למשוח את המים לכף היד. והביא עוד פוסקים רבים שאינם מקבלים כלל את דברי הפמ"ג ודעימיה, ולדעתם אין אפשרות למשוח את המים ממקום רטוב למקום יבש שביד, אלא כל עניין השפשוף הוא אחר שכבר טיהר לגמרי את כל ידיו במים.

ולענ"ד נראה, כאשר נוטלים כל יד לחוד, אין אפשרות כלל לשפשף ולמשוח על מקום יבש שביד, ואם שפשף, פסל נטילתו. אבל אם שפכו על שתי ידיו כאחד, או אף על ידיים של הרבה אנשים, הרי ששתי הידיים כיד אחת וגם אם יגע מקום רטוב שבידו במקום יבש, לא ייטמאו. ולכן אם המים לא הגיעו לכל היד, יכול להמשיך את הנטילה על ידי שישפשף את ידיו. וכך מובא בארץ צבי ח"א לה, שאם לא כן אין אפשרות להסביר כיצד אפשר ברביעית אחת ליטול ידיים של כמה אנשים (שו"ע קס, יג).

פורסם בקטגוריה פרק ב - נטילת ידיים לסעודה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן