הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ב – ההידורים בברכה על הלחם

ב,א – עשר מצוות בפת

עשר מצוות בפת, כתב הטור שהם: א) לא תחרוש בשור ובחמור (דברים כב, י). ב) כלאים. ג) לקט. ד) שכחה. ה) ביכורים. ו) תרומה. ז) מעשר ראשון. ח) מעשר שני. ט) מעשר עני. י) חלה. ובב"י כתב שכך כתבו כלבו ורוקח בשם ירושלמי חלה (א, ו), ומדרש ויכולו, אלא שבמקום ביכורים כתבו לא תחסום. והיה קשה לי מדוע לא הזכירו גם פאה ותרומת מעשר. ועל כן צירפתי לקט שכחה ופאה לעניין אחד שהוא לעניים. וכן תרומה ותרומת מעשר שהם לכהנים, וצירפתי גם לא תחסום, וכך כללתי הכל ועלה למניין עשר, כמבואר בהלכה.

ב,ב – שהמחבב לחם מלא יכול להקדים לברך עליו

אמנם בב"י (קסח, ד), כתב: "ונראה שאם יאמר הבוצע דאותו שאינו לבן כל כך חביב ליה, לא צייתינן ליה, דבטלה דעתו אצל כל אדם". אולם נראה שכיום שישנם רבים שמעדיפים לחם מקמח מלא, לא בטלה דעתם. אמנם אם הם מעדיפים את המלא רק בגלל ערכו הבריאותי אבל הנקי טעים להם יותר, יברכו על הנקי. ואם הם ממילא מתכוונים לאכול רק מהמלא, ברור שיברכו על המלא, שלא חייבו אדם לאכול לבן כדי לברך עליו.

ב,ג – טעם לעדיפות לחם שלם קטן על לחם גדול חצוי

מעלתו של הגדול היא יחסית לחבירו הקטן ממנו, אבל הוא כשלעצמו אינו נחשב גדול. שכן לעומת דבר אחר, יֵראה קטן. נמצא שמעלת הגודל היא מקרית, יחסית לדברים שהוא נמצא לידם באותו הזמן. לעומת זאת, מעלתו של השלם היא מוחלטת. יש התאמה פנימית בין חלקיו השונים, שניתן להבחין בה גם כשהוא לעצמו, בלא שישוו אותו לחבירו. וכמו שמבחינה  גשמית, השלם מתקיים יותר מן הגדול החצוי (משנה תרומות ב, ד). כך גם מבחינה רוחנית, מעלתו של השלם קיימת תמיד, בלא תלות באחרים, ואילו מעלת הגדול אינה אלא לאותה שעה יחסית לחבירו. אמנם גם לגודל היחסי יש מעלה, ועל כן כאשר יש שוויון בתחומים האחרים, עדיף לברך על הגדול (על פי 'שמחת תורה' לרב שטטנר, סימן קסח סעיף ב).

ועל פי דברי הרב קוק בעין איה (ברכות ו, כד), אפשר להוסיף שגם מעלת השלם היא רק בצורתו החיצונית של הדבר, ופגעים מן החוץ עלולים לפגוע בה. לעומת זאת, היות הדבר עשוי מחומר יותר משובח, היא מעלה עצמית יותר, שכן היא נוגעת לעצם מהותו של הדבר, ולא רק לצורה שבה הוא קיים בפועל, וגם  פגעים חיצוניים אינם עלולים לשנות זאת. לכן, מבחינה זו, מעלת הפרוסה מחיטים, גדולה עוד יותר ממעלת השלימה מן השעורים. אמנם, גם בשלמות יש פן מוחלט, והיא מבטאת את החשיבות היתירה שלפעמים יש למקרים לעומת העצם, ולכן יש סוברים שעדיף לברך על השלימה משעורים.

ולהלכה נפסק, שהפרוסה של חיטים קודמת, אלא שמלכתחילה טוב להתחשב גם בסוברים ששלם של שעורים עדיף, ולבצוע על שניהם יחד, כמובא בגמ' ובשו"ע קסח, א, ומ"ב ג.

תפריט