ו,א – האם כשאוכל פת רק כדי לפטור שאר מאכלים אכן פוטרם
כתב מ"א קעז, א, שאם אינו חפץ לאכול פת, והוא אוכל ממנה רק כדי לפטור את שאר המאכלים, אינו פוטר, כי רק "בקובע סעודתו על הפת אמרינן דכל המאכלים מחמת הפת הן באים, אבל כשאין חפץ לאכול פת, אינו פוטר". וכ"כ ח"א (מג, יב), ומ"ב קעז, ג. לעומת זאת, כתב אבן העוזר (סימן קעד): "ולענ"ד פשוט הוא דפת פוטר מכל מקום הכל… והטעם, כיוון דרוב פעמים בא הפת לקביעות סעודה, לא פלוג חכמים". וכ"כ א"ר א.
ובמג"ג א, הסביר שכל ספיקו של המ"א כשלא חשב בפירוש שהפת תפטור את שאר המאכלים, אבל אם חשב על כך בפירוש, ודאי שהפת תפטור אפילו אם אינה מעיקר הסעודה.
ו,ב – רק אם אוכל כזית פת פוטר את שאר המאכלים
יש שכתבו שפת פוטרת את כל המאכלים אף אם אוכל פחות מכזית, וכ"כ בשו"ת חיי הלוי (א, יט), ובברכת ה' (ח"ג י, 220). ודייקו ממ"א (קעז, א), שכל שחפץ לאכול את הפת אפילו אם הוא פחות מכזית הוא גורר אחריו את כל המאכלים. וכך הבינו גם בדעת ערוך השולחן (קעז ב), וכ"כ בספר וזאת הברכה בשם הרב אלישיב (עמ' 71, הערה 7).
לעומת זאת, רוב האחרונים כתבו, שרק אם אכל מהלחם כשיעור זית הוא פוטר את כל המאכלים המשביעים (וכך כתבתי בהערה 6). והסבירו שהמ"א הסתפק במקרה שאינו מעוניין לאכול את הפת ואוכל אותה רק כדי לפטור את שאר המאכלים, אבל אם אכל פחות מכזית, ברור שלמ"א הפת אינה פוטרת את שאר המאכלים כשאוכלם לבדם. וכ"כ דגמ"ר בהערותיו על סימן קסז, א"א מבוטשאש ריש סימן קסז, כה"ח (קעז, ד), ועוד. וכך פסקו אג"מ (או"ח ד, מא), חלקת יעקב (ב, קיב), רשז"א (ועלהו לא יבול עמ' קח), אול"צ (ח"ב, מו, יד), הרב אליהו (וזאת הברכה עמ' 71), והגרע"י בחז"ע על ברכות עמ' פא-פד.
ו,ג – שמברכים על גלידה 'שהכל' בתוך הסעודה
יש מסתפקים אם צריך לברך על גלידה, שהואיל והיא נמסה הרי היא כמשקה שאין מברכים עליו בסעודה, ולכן המליצו שלא לאוכלה בסעודה, ואם אכלה לא יברך עליה (ילקוט יוסף קעז, י). וי"א שעל גלידה חלבית יברך כי היא נחשבת אוכל, ועל קרטיב לא יברך (אול"צ ח"ב יב, יב). אבל נראה למעשה שצריך לברך עליהם שדינם כקינוח. וכ"כ רבים לברך על גלידה וקרטיב, שאין דינם כמשקה, כמבואר להלן י, יא. וכ"כ בשבט הלוי א, רה, הערות לסי' קעד. וכ"כ בוזאת הברכה עמ' 74 הערה 12, ובספר ותן ברכה (ח"א עמ' פז) בשם הרב אלישיב. ובוזאת הברכה אף כתב להוכיח כן מדברי המ"ב, וכן המשיך בבירור הלכה יג-ב להוכיח זאת מן הראשונים, שהרי הטעם שאין מברכים על משקים בסעודה הוא מפני שהם באים לשרות האכילה או שאין אכילה בלא שתייה, ואם כן בגלידה שבאה לשם מתיקות, ברור שצריך לברך. וכ"כ בפשטות בברכת ה' ח"ג י, עג, ולא התייחס לזה שגלידה אולי נחשבת כשתייה. וכ"כ בשערי הברכה ח, כג. וכך שמעתי בשם הרב אליהו.
