ג – בציעת הלחם ושלא להפסיק בין הברכה לאכילה

פורסם בקטגוריה פרק ג - ברכת המוציא. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/10-03-03/

ג,א – זמן תחילת הבציעה בשבת

כתבתי שלא יתחיל לבצוע בשבת את החלה, כדי לשמור על שלמות החלה, שתהיה מהודרת ללחם משנה. וכ"כ תשב"ץ קטן סי' שכב, והביאו א"ר קסז, ג, כה"ח קסז, טז. אמנם דעת רוב הראשונים, שאין להתחיל לבצוע בשבת מטעם אחר – שמא יחתוך לגמרי את החלה (תוס' ברכות לט, ב, 'הלכתא', מרדכי ברכות קכח), או שיחתוך כל כך עד שהחיבור לא יחזיק את החלק השני (מ"ב קסז, י, עפ"י מ"א, וכ"כ הגר"א י). ובתשב"ץ קטן סי' יח, כתב שמהר"ם מרוטנבורג היה בוצע בשבת כמו בחול, ובהגה שם הביא שיש נוהגים שלא לבצוע לפני הברכה שמא יחתוך לגמרי את הלחם.

לדעת מהרש"ל, ב"ח קסז, ב, עטרת זקנים, הגהות הסמ"ע, נחלת צבי עט"צ ג, מ"א רעד, א, א"ר קסז, ב, מ"ב רעד, ה, נכון לסמן את המקום שבו יבצע את החלה בשבת. וביאר מחצית השקל על מ"א רעד, א, שבשבת שצריכים לשמור על שלמות החלה אי אפשר לחתוך הרבה כדי למעט את ההפסק בין הברכה לאכילה, ולכן רק יחתוך מעט את הקרום, שעל ידי זה בכל זאת יקצר קצת את הזמן שבין הברכה לאכילה. ובמהדורה קמא כתבתי טעם, שהוא כדי לסמן לעצמו היכן יתחיל לבצוע, כדי לחסוך את הזמן שבדרך כלל שוהים עד שמחליטים מהיכן לבצוע את הלחם, וכ"כ בפס"ת קסז, 1.

ורק מעטים סוברים שלא לסמן כלל, ומהם: צל"ח ברכות לט, ב, מחשש מסוים שהעלה. וכ"כ ישועות יעקב קסז, א, וחשש להם בכה"ח קסז, יח, ורעד, יא. ומובא כך גם בשם סידור בית מנוחה יח.

הרי שלמעשה משמע מרבים שטוב לחתוך מעט בשבת, שגם אלה שכתבו לסמן, משמע שהתכוונו לחתוך מעט. אולם כיוון שיש סוברים שעדיף שלא לחתוך כלל, וסברתם נראית, יש מקום לומר "שב ואל תעשה עדיף". ולכן אפשר שיסמן כל שהוא, באופן שלא יפגע כלל בשלמות החלה.

ג,ב – הדיונים בהלכה על מקום בציעת הפת

על פי מה שביאר מנשה לרב אשי, שיש לברך על המקום "דקרים בישולא" (סנהדרין קב, ב), דנו הראשונים והאחרונים היכן הוא, ועיין בשו"ע קסז, א, ומ"ב שם. אמנם זה היה כשאפו על ידי עצים, והיו מקומות שנאפו יותר טוב והיו שנאפו פחות טוב, אבל כיום אין צורך להאריך בזה כי האפיה אחידה.

פורסם בקטגוריה פרק ג - ברכת המוציא. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן