ז – שניים שאכלו יחדיו – האם טוב שאחד יברך?

פורסם בקטגוריה פרק יב - כללי ברכות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

ז,א – כשאוכלים יחד עדיף שאחד יוציא את חבירו

כתבו שועה"ר קסז, יח; ח"א ה, יז; מ"ב ח, יג; ריג, יב; ערוה"ש קסז, כח, והובא בשערי הברכה ג, ח; י, מה, שגם כאשר התאספו לאכול יחד, אין נוהגים שאחד מוציא את חבריו. ויש לתמוה שזה בניגוד למבואר בגמרא ברכות מב, ב; נג, א. וקשה להבין את החששות שהזכירו. יש שביארו מפני שלא כולם יודעים לכוון לצאת. ויש שביארו שהחשש הוא שמא יש כאלה שאינם יודעים כלל שאחד יכול להוציא את חבירו, ויחשבו שרק לאחד יש זכות לברך. ויש שכתבו שהחשש הוא, שאולי לא יקפידו לשמוע את כל המילים, או שיפסיקו בין הברכה לאכילה. ונראה למעשה שנכון לנהוג כדברי שו"ע ורמ"א, שכשהם קבועים יחד, אחד יוציא את חבריו. שלכאורה כל שהם יודעים שהמברך מוציא את חבירו בברכתו, ואמר את הברכה בקול, יצאו. וכך כתבו גם המבי"ט א, קיז; תבואות שור יו"ד יט, ח; גר"א ח, יב; מלבי"ם כמובא בהלכה ברורה ח, בירור ח. וגם במ"ב ריג, יב, כתב, שאף שכמעט לא נהגו שאחד מוציא את חבריו, מ"מ מנהג זה אינו על פי הדין, ואפשר שנהגו כך מפני שאין יודעים לכוון. ע"כ. ועיין במ"ב ריג, ט, שבמקומות שמזלזלים בברכה אחרונה, ובמיוחד במעין שלוש, נכון שאחד יוציא את חבריו, כדי לסייע להם לזכור לברך כראוי. (ועיין עוד בהרחבות לפרק ג, הלכה ד, הערה 5).

פורסם בקטגוריה פרק יב - כללי ברכות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן