ו – כללים בנוסח הברכות

פורסם בקטגוריה פרק יב - כללי ברכות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

ו,א – ברכה קצרה וארוכה

עניין ברכה קצרה וארוכה נזכר במשנה ברכות א, ד. לדעת רש"י ארוכה שיש בה הרבה פרטים, וקצרה שיש בה עניין אחד. ולדעת רמב"ם ארוכה שפותחת ב'ברוך' וחותמת ב'ברוך', וקצרה שמזכירים בה פעם אחת 'ברוך'.

לדעת הרמב"ם (הל' ק"ש א, ז) אם פתח ב'ברוך' במקום שלא אמרו לפתוח, או שלא פתח ב'ברוך' כשאמרו לפתוח. וכן אם חתם ב'ברוך' במקום שלא אמרו לחתום, או שלא חתם במקום שאמרו לחתום – לא יצא. וכ"כ הריטב"א (ב, כב), המאירי והרשב"א.

לעומת זאת לדעת רמב"ן (מלחמות יב, א), אין שינוי זה מעכב, שכל שהזכיר שם ומלכות ועיקר הברכה יצא, ומה שאמרו חכמים במשנה: "מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך. לחתום אינו רשאי שלא לחתום, שלא לחתום אינו רשאי לחתום" – היינו לכתחילה. שכך משמע מברכות (מ, ב), מבנימין רעיא, שאמר "בריך רחמנא מריה דהאי פיתא", ואמר רב שיצא ידי חובת ברכה ראשונה של ברהמ"ז. וכך דעת המנהיג קנד, וכך הבין הב"י בדעת הרא"ש והטור. למעשה, הואיל וספק ברכות להקל, הלכה כרמב"ן. וכך דעת הב"ח, א"ר, פר"ח, רב פעלים ב, לב. וכך משמע מהשו"ע קפז, א, שהביא את דברי הרמב"ן בסתם ואת דברי הרמב"ם כי"א. וכ"כ ביב"א ח"ב ט, ד (ועיין ברכ"ה ח"א ג, ה).

ו,ב – הזכרת מלכות

יש ברכות ארוכות שבמקום להזכיר בהן את הביטוי "מלך העולם" מתארים את מלכותו, כמו למשל בברכה הראשונה של תפילת שמונה עשרה, שאומרים בה: "הא-ל הגדול", וכן אומרים בה: "אלוהי אברהם", ואף זה ביטוי מובהק למלכותו, שכן אברהם אבינו גילה מלכותו בעולם (רא"ש, ב"י). ולריטב"א וריא"ז המלכות היא אמירת: "מלך עוזר" (ועיין ברכ"ה ח"א ג, ו, 23, ופס"ת ריד, 3).

לתוס' (מ, ב, 'אמר'), ריטב"א (הלכות ב, כב) ושו"ע ריד, א, אם לא אמר 'העולם' אף שאמר 'מלך' לא יצא. וכך דעת רוה"פ. וכ"כ למעשה ברוב ספרי זמננו, וכ"כ בברכ"ה ח"א ג, 26, ושעה"ב י, ד. אמנם לאבן העוזר ועוד קצת פוסקים – יצא. והגרע"י בהליכות עולם ח"ב בלק א' חשש לדעתם מספק. ועיין בבאו"ה ריד, א, שאם אמר 'המלך' אף שלא אמר 'העולם' יצא.

בברכת המצוות, י"א שגם אמירת "אשר קדשנו במצוותיו" מעכבת (פס"ת ריד, 10).

כפי שלמדנו תוכן הברכה מעכב, אלא שאין צורך לומר אותו דווקא בלשון שתקנו חכמים, ולכן גם מי ששכח את נוסח התוכן של הברכה, יכול לאומרו בלשונו (רמב"ם א, ה-ו; רא"ש ו, כג; ב"י קסז, י; מ"ב קסז, נג; סח, א).

גם אם לא הזכיר את שם המאכל, והודה על המאכל שלפניו, יצא (ירושלמי; ב"י קסז, י; שועה"ר יג; ערוה"ש כ; מ"ב נב).

פורסם בקטגוריה פרק יב - כללי ברכות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן