הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ה – כוחו של יום הכיפורים לכפרת היחיד

ה, א – גזר הדין נחתם ביום הכיפורים

ר"ה טז, א: "תנא דבי רבי ישמעאל: בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים, ואדם נידון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכפורים".

ביאר הריטב"א שם: "יש לשאול מה הפרש יש בין דין לחתימה? דהא סתם נידון היינו לומר פלוני זכאי ופלוני חייב! ויש לומר דבראש השנה רואין דינו אם הוא זכאי או חייב ואומר כך וכך היה חייב, אבל אין גוזרין עליו להענישו בדינו עד יום הכיפורים".

ה, ב – התשובה קלה יותר ומתקבלת יותר ביום הכיפורים

כתב הרב בספר: "התשובה ביום הכיפורים מתקבלת יותר מאשר בכל השנה". וכ"כ הרמח"ל (דרך ה' חלק ד, ח, ה): "עניין יום הכיפורים הוא, הכין האדון ברוך הוא לישראל יום אחד שבו תהיה התשובה קלה להתקבל והעוונות קרובים לימחות".

כיוצא בזה כתב בשו"ת מהר"י וייל קצב, שקל יותר לעשות תשובה ביום הכיפורים: "בחיבת ה' את ישראל נתן להם יום זה לכפרה, דאין יצר הרע שולט בו, דבקל יש לעשות תשובה ביום זה".

וכ"כ במשך חכמה (דברים ל, כ): "דין וחשבון, פירש הגר"א: 'דין' על העבירה שעשה, 'וחשבון' על המצוות שהיה יכול לעשות בעת שעשה העבירה. ולפי זה תסמר שערת אנוש ביום הכיפורים, דקיימא לן (יומא פה, ב) דעם תשובה מכפר גם על חמורות, ובלא תשובה גם על קלות אינו מכפר. אם כן כמה גדול ה'חשבון' שביום שנענה בו גם היחיד, ואין השטן שולט עליו, כמאמרם (יומא כ, א) 'השטן' – בגימטריא שס"ד, ונקל לעשות תשובה, ובדבר קל יוכל לזכות לחיים הנצחיים ולהיות אהוב למקום. ואם חלילה לא עשה תשובה יוכל להיות העונש על ה'חשבון' – היינו העדר עשייתו התשובה – כמו שייענש על כל חטאיו, ואפשר יותר מהם, והאחרון הכביד. וכאשר ברך ברכת 'שהחיינו', שזה באמת שמחה אמיתית שהקב"ה נתן יום סליחה לכל פשעי בני אדם להסיר מעליהם השטן, ויאות לברכו ולהודות לשמו על גודל רחמיו מצדו יתברך. אולם אם לא שב אדם מדרכו הרעה, מוטב לו שלא היה יום הקדוש הזה, ומוטב לו שנהפכה שליתו על פניו (ירושלמי ברכות א, ב) בערב יום הקדוש הזה, כי היום הזה הכפיל עוד ענשו לבלי קץ בעונש 'חשבון' – העדר התשובה. על זה ידוו כל הדווים. השיבנו ה' ונשובה אליך באמת ובתמים!".

עיין לעיל הרחבות לפרק ה, א, ב-ה, למקורות על המצווה לחזור בתשובה בימים המתוקנים לכך, ושתשובת היחיד בימים אלו מתקבלת כתשובת הציבור.

ה, ג – החטאים אינם חלק ממהותם של ישראל

בראשית רבה סה, טו: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק (בראשית כז, יא), כמד"א (דברים לב, ט): כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ, רבי לוי אמר: משל לקווץ וקרח שהיו עומדין על שפת הגורן, ועלה המוץ בקווץ ונסתבך בשערו, עלה המוץ בקרח ונתן ידו על ראשו והעבירו. כך עשו הרשע מתלכלך בעוונות כל ימות השנה ואין לו במה יכפר, אבל יעקב מתלכלך בעוונות כל ימות השנה, ובא יום הכיפורים ויש לו במה יכפר, שנאמר (ויקרא טז, ל): כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר".

ה, ד – ביאור המהר"ל למדרש

ביאר המהר"ל בדרשה לשבת תשובה (בסוף ספר באר הגולה עמ' פג): "החטא בישראל, אחר שנפשם קדושה וטהורה מצד עצמם, אינו מצד עצם הנפש, שהרי נפשם מצד עצמם קדושה וטהורה, שאם לא כן לא יהיה ראוי להביא הדם במקום קודש הקדשים. אבל החטא הזה אינו מצד נפש ישראל, רק הוא בשביל גרוי השטן אשר הוא מגרה בישראל, ומצד הזה בא החטא. ולכך אמרה תורה כי מצד שישראל יש להם נפש טהורה ויש להם קרבן להקריב לפני ולפנים, אם כן החטאים שישראל עושים הוא מיצר הרע, שהוא השטן, לא מצד עצמם, עד שיש לשטן – הוא היצר הרע – חלק בישראל, הם החטאים שהם מצד היצר הרע. ולכך אמרה תורה שיתן עונות ישראל על השעיר השני וישלח השעיר במדבר עד שיקח חלקו מן ישראל אשר יש לו אצלם…

ודבר זה, מה שישראל הם קדושים וטהורים מצד עצמם מפני שיש להם נפש טהורה וקדושה, וחטאים של ישראל הם חטאים מבחוץ דהיינו מצד יצר הרע, אמרו במדרש (בראשית רבה סה, טו)… ומה ענין זה שהיה יעקב אבינו איש חלק ולא היה בו שיער יאמר בשביל כך שיום הכיפורים מכפר, ובשביל שעשיו הוא בעל שיער לא יהיה לו כפרה. אבל במדרש זה בא לבאר לך הדברים אשר אמרנו, כי יעקב נקי וטהור נפשו מן החטא, כי נפשו טהורה וקדושה מצד עצמה, רק מה שיש חטא בהם הוא מן החוץ מצד יצר הרע. ולכך באמת היה יעקב איש חלק ועשיו בעל שיער, כי החלק אין בו תוספת על עצם נפשו כלל אבל הוא עומד בעצמו בלי תוספת ובלי חסרון. ודבר זה היה ראוי אל יעקב במה שהיה איש תם, ופירוש תם הוא שלם, ולכך היה יעקב איש חלק, שהחלק אין בו תוספת ואין בו חסרון כלל, אבל עשיו היה בעל שיער מפני שהשיער יש בו תוספת וחסרון השערות שהם גדלים תמיד למה שהם גדלים, ולא שייך בהם השלמה כמו שהוא שייך אל הגוף החלק שהוא שלם בלי תוספת וחסרון.

ואין ספק שהחטא הוא תוספת על האדם ושינוי באדם שיצא האדם ממה שראוי להיות, ולכך בני יעקב יש להם נפש שלימה מבלי תוספת ומבלי חסרון בעצמם, אם מתחבר בנפש חטא וזוהמא במה שעצם נפשם יש להם השלימות – במהרה יוסר. ולכך מדמה חטא זה לאיש חלק שאם עלה עליו המוץ מבחוץ, מאחר שהוא בעצמו חלק ושלם, אינו מקבל דבר עליו ובקל הוא מעבירו, וכך בעצמו שבקלות יוסר החטא מן אשר הוא שלם בנפשו, כי אין החטא שהוא תוספת עליו מתחבר עמו. ולכך יום הכיפורים מעביר את החטא והיה עשיו איש שעיר כי השיער אין בשלימות בעצמו, ולכך החטא שהוא תוספת עליהם מבחוץ מתחבר עמו לגמרי ולא יובדל מאתו, ולכך מדמה אותו לקווץ שהוא בעל שיער שעלה בו המוץ בשערו, שלא יוכל להבדל ממנו שיש חיבור למוץ בשערותיו לגמרי".

ה, ה – ביום הכיפורים מתברר שעל פי הדין החטא אינו עצמי לישראל

שפת אמת (ליום כיפור, תרנ"ו): "ואיתא במדרש: וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק (בראשית כז, יא) – חֵלֶק ה' עַמּוֹ (דברים לב, ט). דבר אחר: חָלָק – שכל השנה מתלכלך בחטאים ובא יום הכיפורים ומטהר אותם ע"ש. והכל ענין אחד, משום שחלק ה' עמו, לכן אין החטא בהם בעצם רק במקרה ויכולין להיטהר מהם, ובני ישראל דומים ללב שאינו מקבל מום, כדכתיב (שה"ש ד, ז): כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ – בעצם… והנה יום כיפור הוא גמר הדין, והוא בחסד, כמו שכתבו רז"ל (ר"ה יז, ב): וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת – תחילה וֶאֱמֶת ובסוף וְרַב חֶסֶד, לכן ראש השנה בחינת אֱמֶת ויום כיפור וְרַב חֶסֶד. כי חסד הוא לפנים משורת הדין, אבל וְרַב חֶסֶד הוא גודל חסדיו של הקב"ה שיכול לעשות חסד על פי המשפט עצמו. זה נקרא וְרַב חֶסֶד מה שאינו יכול להשיג זאת רק הקב"ה כל יכול, וכמו שאומרים: לטהר חוסיו בדין, על פי דין ממש מטהר את בני ישראל ביום הכיפורים, שנתברר בדין כי אין החטא בהם בעצם כנ"ל".

ה, ו – הפנימיות של ישראל מתגלה ביום הכיפורים

שפת אמת (ליום כיפור תרמ"ט): "איתא: יָמִים יֻצָּרוּ וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם (תהלים קלט, טז) – הוא יום הכיפורים. פירוש, שבו מתגלה ציור הפנימי של איש ישראל, דכתיב וַיִּיצֶר – ב' יצירות. ולא אחד בהם, פירש"י שכשהיו הימים לפניו לא היו בגשמיות, רק שנתלבש בציור גשמיי, וביום הכיפורים הסיר זה הגשמיות. לכן אמרו (יומא כ, א) השטן אין לו רשות ביום כיפור, ומסתמא כן הוא באדם שאין היצר הרע, שהוא השטן, שולט בו, וכמלאכים שאין להם רק לב אחד. לכן אין צריך אכילה ושתיה, וכתיב (שה"ש א, ה): שְׁחוֹרָה אֲנִי כו', דרשו חז"ל (ילקוט שמעוני שה"ש תתקפב): וְנָאוָה – ביום הכיפורים, שהוסר מלבוש הגשמיי כנ"ל". 1

ה, ז – לפעמים תשובת היחיד עולה למדרגת תשובת הכלל

כתב הרב בספר: "מתוך הקדושה והכפרה הכללית של ישראל ביום הכיפורים, נמשכת רוח טהרה וכפרה לכל יחיד מישראל שיכול להידבק בה' ביתר שאת, להשתחרר מטומאת חטאיו ועוונותיו ולשוב בתשובה".

חידש מרן הרב קוק (מאורות הראיה, ירח האיתנים עמ' קפ) שלפעמים תשובת היחיד עולה למדרגת תשובת הכלל: "אפשר ליחיד שיהיה כמו רבים כשכל מעייניו לזכות את הרבים וכל דאגתו בתשובתו שלא תארע תקלה לרבים על ידו, ולטהר הפגם שלא ייענשו אחרים בסיבתו על ידי כל ישראל ערבים זה בזה".

ה, ח – אין כפרה ביום הכיפורים שאין בה גם כפרה על חטא העגל

כתב בשפת אמת (ליום כיפור תרס"ג): "יום הכיפורים יום סליחה ומחילה בכלל ובפרט, ויש בו סליחות חטא העגל, כמו שכתבו ז"ל בפסוק (שמות לב, לד): וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי, שאין פקודה שאין בו מחטא העגל, והטעם לפי שעל ידי זה נסבבו אחר כך כל החטאים. וכמו כן מדה טובה מרובה, שאין סליחה שאין בו סליחות העגל, דגם כל התשובות שבני ישראל עושין תמיד וכל הסליחות הכל בכח התשובה והסליחה של דור המדבר, כמו שכתבו חז"ל (ע"ז ד, ב) שלא היו ראוין לאותו החטא רק כדי להורות תשובה. לכן כל זמן שבני ישראל עושין תשובה מתעורר זכות דור המדבר. ובכל שנה נמחק קצת מן החטא עד לעתיד שיהיה מתוקן כל החטא ויזכו בני ישראל למה שהיו ראוין להיות קודם החטא, כמו שכתוב (תהלים פב, ו): אָמַרְתִּי אֱלוֹהִים אַתֶּם. ולכן ביום הכיפורים דומין למלאכים, והוא אות שעתידין להיות קדושים. ובני ישראל מתענין בשמחה לומר שמצפים לחזור למדריגה זו הראשונה שלא נצטרך לאכילה ושתיה רק להיות ניזונים מזיו השכינה כמלאכים".


  1. . וכ"כ שו"ת מהר"י וייל קצא: "דביום זה כמלאכים שאין יצר הרע שולט בהם כמו בשאר ימים". והקשה אליה רבה תרכב, ב, מיומא יט, ב-כ, א: "אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: אמריתו: אמאי לא אתי משיח? והא האידנא יומי דכיפורי הוא, ואיבעול כמה בתולתא בנהדרדעא! אמר ליה: הקב"ה מאי אמר? אמר (בראשית ד, ז): לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ (יצר הרע מחטיאו בעל כרחו, רש"י). ושטן מאי אמר? אמר ליה: שטן ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני". הרי שיצר הרע שולט גם ביום הכיפורים, ולפעמים אפילו מחטיא אותו בכל כרחו, אלא שאין לו רשות לקטרג. וסיים א"ר: "ואדרבא, נראה לי דשולט יותר, כדי שיעלה הקטרוג ממילא".

תפריט