הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ט – דעת חכמים

ט, א – הלכה כדעת חכמים

הלכה כחכמים, וכ"כ הרמב"ם הל' תשובה א, ב: "הכל מתכפר בשעיר המשתלח והוא שעשה תשובה". וכן בהלכה ג: "ועצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים, שנאמר (ויקרא טז, ל): כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם". הסביר הכסף משנה: לפי שקיימא לן שהלכה כרבי מחברו ולא מחבריו (פסחים כז, א). וכן מוכח מהל' שגגות ג, י, שכתב הרמב"ם: "אין יום הכיפורים ולא החטאת ולא האשם מכפרין אלא על השבים המאמינים בכפרתן".

וכ"כ תוס' כריתות ז, א, 'ופליגא', שהלכה כחכמים; מאירי שבועות (על המשנה ב, ב, וגמ' יג, א); תלמיד הרשב"א (עניינים שונים ב); רמ"א תרז, ו.

ט, ב – ביאור דעת הרמב"ם

אע"פ שכעקרון פסק הרמב"ם (הל' תשובה א, ב) כדעת חכמים, הוסיף הרמב"ם ששעיר המשתלח מכפר על העבירות הקלות גם ללא תשובה. ותמה הכסף משנה שלכאורה זה כדעת רבי, והשאיר בצריך עיון.

בלחם משנה (בהסברו הראשון) כתב: "ויש לומר דרצה למעט במחלוקת שבין רבי לרבנן, וכיון דלרבי מכפר אפילו אכריתות, די לנו לומר שלרבנן דעל הכריתות אינו מכפר, אבל על הקלות מכפר". ​

בערוה"ש תרב, ט, כתב שהרמב"ם פסק כירושלמי (יומא פ"ח ה"ו; שבועות פ"א ה"ו) שיום הכיפורים מכפר על מצוות עשה אפילו ללא תשובה. ולמרות שבירושלמי כתוב שעל מצוות לא תעשה אין יום הכיפורים מכפר אלא בתשובה, מכיוון שלפי הבבלי מצוות הקלות נחשבות עשה ולא תעשה, כתב הרמב"ם שיום הכיפורים מכפר על הקלות ללא תשובה. וכ"כ מרכבת המשנה וצפנת פענח הל' תשובה א, ב.

במנחת חינוך שסד, לא, העלה אפשרות שהרמב"ם פסק כרבי ישמעאל (ארבעה חילוקי כפרה), ורבי ישמעאל לא ס"ל כרבי או כחכמים.

תפריט