יט – דין יום עשירי באב

פורסם בקטגוריה י - הלכות תשעה באב. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-10-19/

ביום השביעי לחודש אב כבשו הבבלים את בית המקדש, ובתשעה באב לפנות ערב הציתו בו אש, והיה נשרף במשך כל יום י' באב. ואמר רבי יוחנן, שאם היה חי באותו הדור, היה קובע את הצום ליום י' באב, מפני שרובו של היכל נשרף בו. והיו אמוראים שנהגו להחמיר על עצמם להתענות בתשיעי ועשירי באב. אולם הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכל הולך אחר ההתחלה, והתחלת הפורענות היתה בט' באב (תענית כט, א; ירושלמי פ"ד ה"ו).

אלא שהואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בעשירי באב. למנהג ספרדים האיסור נמשך כל היום, ולמנהג אשכנזים עד חצות היום בלבד (שו"ע ורמ"א תקנח, א).

לדעת רוב האחרונים, בנוסף לאיסור לאכול בשר ולשתות יין, גם אין לכבס או ללבוש בגדים מכובסים, ואין להסתפר ואין לשמוע מוזיקה משמחת ואין לרחוץ בחמים. אבל לרחוץ בפושרים מותר. ויש מקילים וסוברים שרק מבשר ויין צריכים להימנע ביום העשירי, אבל מותר לרחוץ, להסתפר ולכבס בלא הגבלה. לכתחילה יש לנהוג כמחמירים, ובשעת הדחק אפשר להקל.25

וכן נוהגים שלא לברך 'שהחיינו' ביום עשירי באב, כדין שלושת השבועות (חיד"א, כה"ח תקנח, ח; ועיין לעיל ח, ז-ח).

כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר י' באב מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה. ואם השעה דחוקה, מותר לערוך את ההכנות מיד במוצאי תשעה באב (מ"ב תקנח, ג, ערוה"ש ב. בהלכה הבאה יבואר דין מוצאי צום שנדחה).

נוהגים לדחות את ברכת הלבנה עד לאחר הצום, מפני שצריך לאומרה בשמחה, ובתשעת הימים ממעטים בשמחה. ורבים נוהגים לאומרה מיד אחר תפילת ערבית שבסיום הצום, אבל לכתחילה אין ראוי לנהוג כן, מפני שקשה להיות אז בשמחה, שעדיין לא הספיקו לשתות ולאכול ולרחוץ פנים וידיים ולנעול נעליים. ולכן נכון לקבוע את זמן ברכת הלבנה כשעה או שעתיים אחר צאת הצום, ובינתיים יאכלו ויתרחצו מעט, וכך יוכלו לומר את ברכת הלבנה בשמחה. ובמקום שחוששים שאם ידחו את ברכת הלבנה יהיו שישכחו לאומרה, אפשר לאומרה מיד אחר הצום, וטוב שישתו וירחצו את הפנים לפני כן.26


  1. המחמירים: רש"ל, ב"ח, מ"א, א"ר ועוד. ואמנם נפוץ בציבור כי האשכנזים מחמירים בזה והספרדים מקילים. אולם לא כן מבואר באחרונים. בין הספרדים רבים המחמירים גם בכיבוס, רחיצה ותספורת, ומהם: החיד"א במח"ב תקנח, א, ור"ח פלאג'י במועד לכל חי י, צב, וכה"ח תקנח, ו. וכנה"ג בהגה"ט, מאמ"ר, ויחו"ד ה, מא, הקילו. ובבאו"ה כתב שבשעת הדחק אפשר לסמוך על המקילים. וכך דעת רוה"פ. ועי' בפס"ת תקנח, ב. והרב אליהו (הל' חגים כט, ג-ד) כתב שיש להחמיר עד חצות, ומי שמחמיר בכל הדברים כל היום העשירי, הרי זה משובח. וכ"כ בכה"ח תקנח, י.

    ככלל דין יום העשירי כדין תשעת הימים למנהג אשכנזים, ומעט קל יותר. שבתשעת הימים נוהגים לצמצם בהזמנת אנשים לסעודת מצווה שאוכלים בה בשר ושותים יין, ואילו במוצאי תשעה באב אין מצמצמים (מ"ב תקנח, ב). ויש חסידים שנהגו לעשות סיום במוצאי תשעה באב, כי בפנימיות היום גנוזה שמחה שממנו מתחילה הגאולה, ועי' בפס"ת תקנח, א. ועוד הקילו לאכול במוצאי הצום תבשיל שיש בו טעם בשר (באו"ה שם). טוב להימנע מתשמיש המיטה בליל עשירי, אבל אם הוא יום טבילה או יוצא לדרך, אין להימנע (מ"ב תקנח, ב; כה"ח ז).

  2. הלכה זו כבר הוזכרה לעיל א, טז. לדעת מהרי"ל, יש לדחות את קידוש הלבנה ליום אחר. וכתב הרמ"א תכו, ב, שאם חל תשעה באב ביום חמישי, ידחו את קידוש הלבנה למוצאי שבת, ואם חל ביום אחר, ידחו את קידוש הלבנה ללילה הבא. ורוב האחרונים כתבו שאין לדחות את המצווה, אלא מיד במוצאי תשעה באב צריך לקדש את הלבנה, וכ"כ כנה"ג, פר"ח, חיד"א, ח"א, מ"ב תכו, יא. ויש שהוסיפו טעם, שיש גם קצת שמחה במוצאי ט' באב, על משיח בן דוד שנולד בט' באב, ועל כן ראוי לקדש הלבנה. ומ"מ כתב מ"ב שם ועוד אחרונים, שטוב לטעום לפני כן ולנעול נעליים. ועי' בתורת המועדים יא, א, ופס"ת תקנא, לא, ולעיל א, טז.
פורסם בקטגוריה י - הלכות תשעה באב. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן