יריחו היתה העיר הראשונה שכבשו ישראל בארץ כנען. יריחו מבטאת במידה רבה את תמצית הכנעניות, וכל דובשה של ארץ ישראל בא לידי ביטוי ביריחו. על כן שלח יהושע מרגלים לראות "אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ" (יהושע ב, א), כי היתה יריחו שקולה כנגד כל ארץ ישראל, וכמו שאמרו חכמים: "שהיתה קשה כנגד כולם" (ספרי דברים נב), ו"היתה שקולה כנגד כולם" (ילקו"ש יהושע ח).
מתחילה כל העמק שסביב ים המלח היה כגן ה', ועל כן לוט בחר לגור שם (בראשית יג, י). אולם בעקבות חטאי סדום ועמורה, שסגדו לממונם ובטחו בו עד שנעשו רשעים גמורים, ה' החריב את סדום ועמורה, האדמה הטובה הפכה למדבר שומם, והמים המתוקים הפכו למלוחים (בראשית יט). מכל המקומות הטובים ההם נותרה רק יריחו, פורחת ומשגשגת, נווה מדבר מיוחד במינו, שכל מלכי עולם חפצו ליהנות מפירותיו הטעימים.
אלא שהשפע הגשמי העצום שהיה ביריחו ובכל ארץ כנען, בלא משקל רוחני כנגדו, עלול לסחוף את האדם אל תאוות חומריות ועבודה זרה. מקורו של השפע העצום הזה בקדושת הארץ, אולם כאשר אין קולטים את שורשו הרוחני, התאוות הגשמיות גוברות, ונוצר קלקול גדול. מפני שאין זו חומרנות רגילה אלא חומרנות שמתגברת ומתעצמת על ידי הצלחתה לשעבד את הרוחניות, עד שנעשתה הרוחניות משרתת לחומרנות. לכן הכנענים היו מתועבים במעשיהם יותר מכל האומות (ספרא אחרי מות ט; מהר"ל, גבורות ה' פרק ד). וזה מה שקרה לאנשי סדום ועמורה.
המגמה של ארץ ישראל לגלות את דבר ה' ברוחניות ובגשמיות, ולכן השפע של ארץ ישראל מתבטא ביכולת לקבל בה נבואה ובכך שהארץ זבת חלב ודבש, אולם צריכים זהירות גדולה, שלא להיסחף אחר הגשמיות ולהיפרד מהשורש הרוחני עד אבדון.
תמצית הנטייה הכנענית הנסחפת אחר הגשמיות היתה ביריחו. ועל כן המלחמה נגדה היתה קשה ורוחנית, כוחות של קדושה מול שבע הקליפות הטמאות שהיו בכנען. ועל כן הקיפו את העיר שבע פעמים, שבע הקפות של אמונה, כאשר ארון ברית ה' מלווה את הלוחמים, ומכוח התקיעה בשופרות והתרועה של כל ישראל לפני ה' – נפלו חומות יריחו ובני ישראל לכדו את העיר (יהושע ו). מכאן נפתחה הדרך לכיבוש כל הארץ.[3]
[3]. עוד לפני כיבוש יריחו הצליחו המרגלים לעורר את רחב הזונה להתקשר לישראל, וכך הניצוץ הקדוש שבקליפת כנען חזר לישראל. כל זמן שרחב לא הכירה את ישראל, הניצוץ הקדוש שבה עורר אותה לחיפושים נואשים. כיוון שהכירה את העוה"ז בלבד, חיפשה בתוכו, ולפי גודל כוחה גודל חטאיה בזנות. אולם כשראתה את המרגלים, הכירה בדרך האמת ואמרה שה' הוא האלוהים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת (יהושע ב, יא). ונתעלתה עד שיהושע בן נון גיירה ונשאה, ויצאו ממנה שמונה נביאים (מגילה יד, ב).