ט – מצוות פרו ורבו ויישוב הארץ

גדולה מצוות פרו ורבו, שבקיומה תלויה ההבטחה שהבטיח ה' לאבות שינחיל את הארץ לישראל. לכן, בצמוד להבטחת הארץ נאמרה גם ברכה לעם ישראל שירבה כעפר הארץ וכחול אשר על שפת הים וכוכבי השמיים. שנאמר לאברהם אבינו (בראשית יג, יד-טז): "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה". וכן נאמר לו לאחר ניסיון העקדה (שם כב, יז): "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו". וכן נאמר ליצחק אבינו (שם כו, ד): "וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ". וכן נאמר ליעקב אבינו (שם כח, יג-יד): "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ". וכן נאמר לו לאחר שחזר מחרן לארץ (שם לה, יא-יב): "פְּרֵה וּרְבֵה… וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ".

מעבר לברכה והשמחה שבריבוי הצאצאים, למדנו שרק על ידי ברכת הריבוי יוכלו ישראל להגשים את החזון הגדול ולהביא ברכה לכל גויי הארץ, כי בלא זאת אין אפשרות שיוכלו להשפיע ברכה לכל משפחות האדמה (עי' מלבי"ם בראשית כו, ד).

עוד יש לשים לב שבירך ה' את ישראל שיהיו רבים כעפר הארץ וכחול אשר על שפת הים, משום שהם מבטאים את הבסיס לקיומו של עם ישראל. ואף שלכאורה אין ייחוד ומעלה בגרגירי החול והעפר, הם הבסיס לַכל ועליהם העולם עומד. מתוך כך יתעלו כל ישראל וכל אחד יגלה את אורו המיוחד, עד שיהיו כולם ככוכבי השמיים לרוב (עי' מלבי"ם בראשית כב, יז-יח; ועי' רבנו בחיי שם כח, יד).

עוד על חשיבות מספרם של ישראל למדנו מכך שציווה ה' את משה לפקוד את כל יוצאי הצבא לקראת הכניסה לארץ, שכן כיבוש הארץ ויישובה תלוי במספרם של ישראל. וכל כך חשוב עניין זה עד שהתורה מקדישה לו פסוקים רבים מאוד. במפקד הראשון שבפרשת במדבר כשמונים ואחד פסוקים, ובמפקד השני בפרשת פנחס כחמישים ואחד פסוקים. ואף חומש במדבר נקרא על שם כך 'חומש הפקודים'. אמרו חכמים (במד"ר ב, יט), שכל זה כדי "להודיע כמה היו חביבים לפניו, שהם היו צבאותיו ורוצה למנותם כל שעה. כאדם שיש לו סגולה חביבה עליו ביותר, והוא מונה וחוזר ומונה עד כמה פעמים כדי שיידע חשבונה וישמח בה על כל מניין ומניין. כך היה הקב"ה שמח בזכירת מניין ישראל לומר כך צבאות יש לי בעולמי שעושים רצוני, ומתנחם בהם".

קיום מצוות פרו ורבו בהידור היא גם מצווה גדולה וגם ברכה גדולה. וכן הבטיח ה' לישראל, שכאשר ילכו בחוקותיו, יזכו לרוב ברכות, ואחת המרכזיות שבהן: "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם" (ויקרא כו, ט).

ראוי להוסיף, שלכל זמן אופי מיוחד משלו. כשם שיש זמן שמי שמשקיע בקרקע מרוויח, כך יש דורות שבהם מי שמשקיע ב'פרו ורבו' זוכה לברכה מיוחדת. בתקופה שבה דברי הנביאים מתחילים להתגשם, והארץ נותנת את יבולה, וישראל צריכים להתרבות כדי לנחול את הארץ ולגלות את ברכתה לכל העולם – הזוכים להקים משפחה גדולה, באהבה ובשמחה, זוכים לברכה רבה במיוחד.