הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יא – מדידות רפואיות ומד חום

יא,א – מדידה לצורך חולה במקצת

אמנם כתב בשו"ע שו, ז, שמותר למדוד לצורך חולה ולצורך מצווה, ולכאורה לצורך חולה במקצת לא התיר. אבל נראה שגם לצורך חולה במקצת מותר למדוד. שכן רפואת הגוף היא מצווה, כפי שכתב במ"ב לו. ואין על המדידה גזירת רפואה, כי אינה מרפאה, אלא רק מועילה לרפואת הגוף. וגם מצד איסור מדידה אינו אלא משום 'עובדין דחול', שהוא קל יותר מסתם איסורי חכמים, שהותרו לצורך חולה (כמבואר בהערה 2). ואם כן באיסור 'עובדין דחול' שהוא קל יותר, שהותר לצורך מצטער, כמבואר בשו"ע שכח, מג, משמע שמותר גם לצורך לחולה במקצת. וכן התירו להשתמש במד חום בציץ אליעזר ג, י; חלקת יעקב ג, כט; ילקוט יוסף ח"ב עמ' קסז בשם אביו.

יא,ב – ניעור מד חום כספית

כתב בשבט הלוי (ח"א סא) שאסור לנענע את המדחום כדי שהכספית תרד למטה משום מכה בפטיש, מפני שבלא הניעור אינו יכול למדוד, הרי שהניעור עושה אותו מתוקן לשימוש. אבל בציץ אליעזר יא, לח; אז נדברו א, סב; שש"כ מ, ב; ילקוט יוסף (שו עמ' קסז; שכח, לו) התירו משום שמכה בפטיש שייך רק בדבר שחסר עוד איזה תיקון כדי שהוא יוכשר לתפקידו, אבל לא בדבר שזהו דרך פעולתו כמו במדחום.

יא,ג – בדיקה רפואית בדבר שמשנה את צבעו או יוצר קווים

בשש"כ לג, כ, התיר, כי אין עניין בצבע שעל הקיסם וכדומה, והרי זה כדברי שועה"ר בקונ"א שב, שאין צביעה בדבר שאין רגילים לצבוע ואין מעוניינים בצביעתו. ולכן מותר לנגב דם בתחבושת. אמנם שם בהערה פג, רשז"א פקפק שאולי כיוון שבבדיקה מעוניינים לראות בדיוק איזה צבע או מראה נוצר, כדי לדעת את התוצאות, יש איסור. ולכן התיר לעשותו בגרמא, כגון שהשתן יתקרב מעצמו אל הקיסם. וכ"כ בארח"ש טו, סז, וככלל כתב שאין להשתמש בזה אלא לצורך ספק פיקוח נפש. ונלענ"ד שגם למחמירים הוא איסור דרבנן, הואיל ואין מתכוונים שהצבע ישאר זמן רב. ובציץ אליעזר י, פכ"ה, א, ד, מיקל. וכ"כ בשערים המצוינים בהלכה ח"ב צא, ז. וכ"כ בשו"ת מראה הבזק, (ח"ו עמ' 134) לעניין בדיקת ביוץ, מטעם שאין שם צביעה, אלא צבע החומר משתנה מעצמו. (ועיין עוד לעיל יח, ה, בכללי מלאכת 'צובע'). ולצורך גדול, כיוון שמדובר בספק דרבנן, אפשר להקל. אבל בדיקת הריון רגילה, אינה צורך גדול, ונכון להחמיר.

תפריט