קטגוריות

ב – חובת הבנייה

כיוון שמצווה לכל קהילה לבנות לעצמה בית כנסת, כל בני הקהילה חייבים להשתתף במימון בנייתו ובאחזקתו. כמו כן, מצווה שבית הכנסת ישמש גם כבית מדרש ללימוד תורה, ומצווה לקבוע בו שיעורי תורה, ולהקים בו ספרייה של ספרי קודש בכל תחומי התורה, כדי שבאי בית הכנסת יוכלו ללמוד בהם. כאשר בית הכנסת אינו מתאים לכך, חובה על בני הקהילה להקים בית מדרש (באו”ה קנ, א, ‘ולקנות’). גם לנשים ישנה מצוות-רשות להתפלל בבית הכנסת, וכן בפועל, נשים רבות נוהגות לפקוד מעת לעת את בית הכנסת – לפיכך, גם נשים חייבות להשתתף במימון בניית בית הכנסת.[2]

בדרך כלל חלוקת התשלומים נקבעה לפי העושר – העשירים שילמו יותר והעניים פחות (שו”ע נג, כג). אמנם יש קהילות שקבעו תשלום שווה לכל אדם שמתפלל בבית הכנסת, ויש קהילות שנהגו לממן את בנייתו על ידי מכירת מקומות הישיבה שבו, כאשר את המקומות הקדמיים מכרו במחיר גבוה יותר, וכל אדם החליט איזה כסא ברצונו לקנות (ערוה”ש קנ, ב). בני קהילה שאין ביכולתם לממן בניית בית כנסת, צריכים לשכור לעצמם מקום לתפילה, וכשיתעשרו יבנו בית כנסת קבוע (מ”ב קנ, ב).

מעלה ישנה למי שגר סמוך לבית הכנסת, וכפי שאמרו חכמים (ב”מ קז, א): “בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר (דברים כח, ג) – שיהא ביתך סמוך לבית הכנסת”. וכן מסופר על ביתו של עובד אדום הגיתי שהתברך אחר שארון ה’ חנה סמוך לביתו (שמואל ב’ ו, יא-יב). אמנם גם למי שגר רחוק מבית הכנסת יש מעלה בשכר פסיעות בהליכה אליו (ב”מ שם).


[2]. תוספתא (ב”מ יא, כג): “כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת ולקנות להן ספר תורה ונביאים”. וכ”כ רי”ף (ב”ב ח, ב), רא”ש (שם א, כד), רמב”ם (שכנים ו, א), שו”ע (חו”מ קסג, א). וכ”כ לעניין בית כנסת רמב”ם (תפילה יא, א) ושו”ע (או”ח קנ, א). כתב הרמ”א (חו”מ קסג, א), שהמיעוט רשאי לכפות את הרוב לצורכי הציבור הידועים. ובכלל זה אחזקת בית הכנסת והרחבתו בשעת הצורך (ערוה”ש חו”מ קסג, א).

בבאו”ה (קנ, א, ‘ולקנות’), הוכיח מדין הכפייה על קניית ספרי תנ”ך, שאם אין מקום לציבור ללמוד, “כופין זה את זה לבנות בית המדרש, דמה תועלת יש בקניית ספרים אם אין להם מקום ללמוד”. וכ”כ מרן הרב קוק (אגרות הראיה ד תשע”ח, שעא), והוסיף שבית המדרש קודם לבית הכנסת. בכלל המצווה – לקנות את כל הספרים הנדרשים לצורך לימוד התורה (מ”ב קנ, ג; ערוה”ש א; ראו לעיל ח, ד). וחובה זו קודמת ליפוי בית הכנסת (חסד לאלפים קנ, א).

כתב מהר”ם מינץ ז, והובא בדרכי משה (חו”מ קסג, ב), לגבי מימון מקווה, שגם נשים מבוגרות צריכות להשתתף במימונו, הואיל ויש בו צורך לכלל הציבור. מה עוד, שגם הן לעיתים טובלות לקראת ימים נוראים. ע”כ. קל וחומר שנשים חייבות להשתתף במימון בית כנסת, הואיל ופוקדות אותו יותר פעמים. ועי’ מקדש מעט (לרב דרוק סי’ ב). כאשר מדובר בשכונה או יישוב שיש בהם כמה בתי כנסת, לא ניתן לחייב אדם להשתתף במימון בית כנסת מסוים, אלא כל מי שמצטרף לקהילה, חייב להשתתף במימון בית הכנסת שלה.

פניני הלכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


הרשמה לקבלת הלכה יומית

כל יום שתי הלכות לפי תכנית 'הפנינה היומית' אצלך במייל

    כתובת דוא"ל



    התקנתם את
    האפליקציה החדשה?

    לומדים יקרים,

    השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

    לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

    כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

    להזמנה לחצו כאן 
    בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

    דילוג לתוכן