שמחה גדולה לבן ולבת שמגיעים לגיל שבו הם מתחייבים במצוות, שאמרו חכמים (ב"ק פז, א): "גדול המצֻווה ועושה ממי שאינו מצֻווה ועושה", שהואיל והוא מחויב – הוא נעשה מקושר יותר למצוות ונאמן יותר לקיומן, וממילא שכרו על קיומן גדול יותר. לפיכך, מצווה לשמוח בסעודה לכבוד הכניסה למצוות.
נוהגים שבמשך הסעודה, חתן בר המצווה עומד לפני הנאספים ומודה לה' על הזכות להתחייב במצוות ולהיות שותף בייעוד הגדול של עם ישראל, ומוסיף דברי תורה כביטוי לכך שנעשה שותף מלא באחריות לקיום התורה. ואף ההורים מודים לה' על שזכו לגדל את ילדם ולהביאו לכך (יש"ש ב"ק ז, לז; מ"ב רכה, ו). כמו כן, נוהגים שתלמידי חכמים או קרובי משפחה אומרים דברי תורה בסעודה ומברכים את הנכנס למצוות.
וכן מסופר בזוהר (זוה"ח ח"א יד, ב), שרבי שמעון בר יוחאי הזמין את בעלי המשנה לסעודה גדולה שעשה, והיה שמח ביותר. שאלו אותו המוזמנים: מדוע אתה שמח כל כך? השיב: מפני שביום זה בני אלעזר הגיע לגיל שלוש עשרה, ונשמה קדושה יורדת אליו. הכוונה שעד גיל שלוש עשרה רק הנפש מתגלה בו, ואילו מגיל שלוש עשרה הוא יכול לקלוט גם את הנשמה, וזו המשמעות של קבלת עול המצוות וכניסת היצר הטוב. ואף השמחה שערך אברהם אבינו ליצחק בנו, יש מפרשים שהיתה ביום הגיעו לגיל מצוות, שנאמר (בראשית כא, ח): "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל, וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק". הִגָּמֵל פירושו שנגמל מהשעבוד ליצר הרע ונכנס בו יצר הטוב (בראשית רבה נג, י, עפ"י מתנות כהונה). עוד אמרו, שמסעודה זו מתעוררת סנגוריה גדולה על ישראל, "שיאמרו מליצי יושר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, ראה בניך, כמה הם שמחים על אשר נכנסים בעול מצוותיך" (בא"ח ראה יז).
מצווה לקיים את הסעודה ממש ביום הכניסה למצוות, שהוא יום ההולדת של גיל שתים עשרה לבנות ושלוש עשרה לבנים, והוא יום השמחה האמיתי. כאשר קשה לקיים את הסעודה ביום ההולדת עצמו, אפשר לקיימה יום או יומיים אחר כך, שעדיין נמשכת בהם השמחה מיום הכניסה למצוות. אולם במקרה כזה – יש להרבות בדברי תורה כדי לחזק את המצווה שבסעודה (עי' יש"ש ב"ק ז, לז; מ"א רכה, ד). ונכון שבר או בת המצווה אף יעשו בה 'סיום' של ספר חשוב.
טוב לקנות בגד חדש לבן או לבת שמגיעים למצוות, כדי שיברכו עליו 'שהחיינו', ויכוונו להודות גם על כניסתם לעול המצוות (בא"ח ראה יז). גם כאשר נאלצים לדחות את המסיבה בכמה ימים, טוב שיברכו 'שהחיינו' על בגד חדש ביום ההולדת שבו נכנסים למצוות.
ראוי להורים ללמוד עם הנער או הנערה לקראת כניסתם למצוות על משמעות התורה וקבלת המצוות. ויש מהדרים לערוך לילדם מסע שבו יעמיק את היכרותו עם שורשי המשפחה, הסבים והסבתות, ובכך מקשרים את שמחתו הפרטית לשרשרת הדורות המפוארת של משפחתו בעם היהודי. יש נוהגים להפגיש אותו עם תלמידי חכמים או עם יהודים שעוסקים במצוות חשובות כמו יישוב הארץ, חינוך, עזרה לזולת או פיתוחי מדע לטובת האנושות, ובכך מחברים את האחריות האישית לשמירת המצוות לאחריות הלאומית ולתיקון העולם. כיוצא בזה מסופר במסכת סופרים (יח, ז), שאנשי ירושלים היו לוקחים את בניהם כשנכנסו למצוות להתברך על ידי תלמידי חכמים.