טו – הוצאת חרקים מאוכל ועוד דינים

פורסם בקטגוריה פרק יא - בורר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

טו,א – הוצאת חרק ממשקה

מי שנפל לו חרק לכוס שתייתו, כתב הט"ז שיט, יג, שאסור להוציא את החרק כדי לשתות את המשקה אפילו לאלתר, שהרי הוא מוציא פסולת מאוכל שאסור מדאורייתא אפילו כדי לאכול לאלתר. אבל אם יוציא עם החרק מעט משקה, הרי שהוציא עם הפסולת גם אוכל ומותר. וכ"כ שועה"ר שיט, כד; ח"א טז, יב; יד אהרון, מאמר מרדכי ז; ערוך השולחן לג; רוח חיים א. וכ"כ למעשה במ"ב סא, והסביר (בבאו"ה שיט, טז, 'אלא') שכמעט כל האחרונים כתבו כט"ז להלכה. וכ"כ קיצור שו"ע, ושביה"ש (בורר יא), חזו"א (נד), ושש"כ ג, יט.

אולם הרבה פוסקים התירו להוציא את החרק מהכוס מבלי שיוציא עמו מעט משקה ואפילו שלא כדי לשתותו לאלתר. וכ"כ מהריט"ץ (ישנות, רג), וביאר שלא מצינו איסור בורר במשקים כשמשתמש בידו, וכל האיסור לברור בנוזלים הוא על ידי כלי כמסננת. וכ"כ א"ר ח; בית מאיר ג; ברכ"י ה; גדולות אלישע מג. וכן נראה ממו"ק, דעת תורה, מנחת פיתים וטל אורות.

הסבר נוסף להיתר כתב מהר"י חאגיז (עץ חיים הקדמה למס' שבת בורר ז), שאין איסור בורר אלא בדבר שצריך לפשפש ולחפש אחריו בתוך התערובת, אבל דבר שצף מלמעלה, ברור ועומד הוא, ואין איסור להוציאו. ועוד כתב מהר"י אבולעפיא, שאין איסור בורר בשעת האכילה, ולפי"ז יהיה מותר לדעתו להוציא את החרק סמוך לשתייתו. (שכן מה שאמרו רוה"פ, כמבואר בהערה 1, שהאיסור להוציא פסולת מאוכל אפילו כדי לאכול לאלתר הכוונה לאחר זמן מה, אבל ממש סמוך לאכילה למהר"י אבולעפיא מותר).

למעשה, אף שרבים הקילו, וכ"כ למעשה בשו"ת תבואות שמ"ש (או"ח ל), כתבתי שנכון להחמיר, וכפי שכתב בבא"ח (ש"ש בשלח יב), שנכון להוציא לכתחילה מעט משקה מכוסו כדברי הט"ז. אבל אם אין לו כף וכדו' יכול להוציא אותו ביד, שבשעת הצורך אפשר לסמוך על המקילים. וכ"כ בכה"ח (מב), ובמנו"א ח"ב ז, 108.

טו,ב – הוצאת חרקים שמצויים על עלה

הורה רשז"א (שו"ש שיט ח, ב, שש"כ ג, מ), שאם מצא תולעת גדולה על עלה חסה, מותר להסירה, מפני שהיא עומדת בפני עצמה. ואם מצא חרקים קטנים, אסור להוציאם לבדם, אלא יוציאם עם מעט מהעלה. ובאר שהחילוק הוא בין אם אפשר להסיר את התולעת בשטיפה (ואולי גם בנשיפה) לבין אם דבוקה יותר, שאז היא נחשבת מעורבת. ע"כ. לעומת זאת כתב ברבבות אפרים (ח"ו קצד, ד), שמותר להוציא את התולעים גם על ידי שרייה במים, ואין בזה איסור בורר כי הם עומדים בפני עצמם "והוי ליה כנוצה שמסירה מהבגד". וכך נראה יותר. אמנם בחומץ או מי מלח כתב שם שאסור כי זה ממית את התולעים.

פורסם בקטגוריה פרק יא - בורר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן