יב – הפרדת מרק מחתיכות אוכל שבתוכו

פורסם בקטגוריה פרק יא - בורר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

יב,א – הפרדת מרק מחתיכות מאכל שבתוכו בשפיכתו מהסיר

כתב באול"צ ח"א כז, ג-ד, שגם הנעזר בסיר על ידי הטייתו, בלא כלי נוסף, כדי להוציא את המרק שהוא מעוניין בו מתוך הירקות והאיטריות, הוא נחשב כבורר בכלי שאסור מדרבנן, ולכן גם כדי לאוכלו לאלתר אסור מדרבנן. אולם לדעת המ"א ומ"ב שיט, נה, ורוה"פ שמוזכרים בהערה 14, אין זה נחשב כלי. וכן השיב עליו בילקוט יוסף שיט, הערה נב.

יב,ב – הוצאת מאכל מתוך תערובת על ידי שימוש בכף (להערה 13)

כתב בשש"כ ג, הערה קעז, בשם רשז"א, שאולי יש להיזהר שלא לקרב כף שיש בה איטריות ומרק לדופני הצלחת כדי להעלות את האיטריות בלא מרק, כי הוא מוציא את האוכל בעזרת כלי. ובמנו"א ח"ב ז, לד, אסר למי שרוצה רק מרק, להשקיע את המצקת במרק באופן שרק נוזלים יכנסו לתוכה ולא ירקות ואיטריות, כי בזה הוא נעזר בכלי. ועיין בארח"ש ג, עה-עו, שהביא דעות להקל, וכ"כ בנשמת שבת קמד.

ולכאורה היה ראוי לחוש לדעת האוסרים. אלא שגם לאוסרים יהיה האיסור מדרבנן, שכן מדובר בסיוע בכלי שלא נועד לסינון, ובספיקא דרבנן הלכה להקל. וכן יש לצרף את דעת שביתת השבת מלאכת מרקד (סע' יא, בב"ר ס"ק כו), שמתיר להפריד את הירקות והאיטריות מהמרק, משום שגם בלא סינון אפשר לאוכלם כך, וכדין סינון יין. ואמנם השיב עליו רשז"א, כמובא בשש"כ ג, הערה קעג, שהואיל והם שני מינים שונים, יש בהם ברירה. מ"מ אפשר לצרף את דעת שה"ש לצד המקילים. וגם לעניין הצמדת הכף לסיר, כתב רשז"א (שש"כ ג, הערה קעז) בלשון אולי. והוא עצמו כתב סברה (לעניין תיון), שאם הוא לשם אכילה מיידית, גם בכלי אינו נחשב ברירה (שו"ש שיט, ב; שש"כ ג, הערה קמ). כלומר, בנוסף למה שלמדנו בהערה 1, שלדעת התוס' בדעת רש"י, לצורך אכילה לאלתר אפשר להשתמש אפילו בנפה וכברה, ולדעת רבנו אשר מלוניל לצורך אכילה לאלתר מותר להשתמש בקנון ותמחוי. בנוסף לכך, אם האכילה מיידית, זה עוד יותר נחשב כדרך אכילה, וגם לשאר הפוסקים יתכן שאין איסור בכלי שלא נועד לסינון. ובהלכות שבת בשבת ט, ה, 12 (עמ' תקמז) התייחס במפורש לדעת הרשז"א המובאת בשש"כ, וכתב להקל כסברה שכתבתי, וכתב שכך גם שמע מהריש"א.

ומעבר לכך שמדובר בספיקא דרבנן, נראה שמצד עצם הדין מותר לסנן כדרך הוצאת המאכל, וכפי שכתבתי בהלכה. ועיין לעיל (יא, ז, א), שהבאתי מחלוקת אחרונים אם מותר להשתמש בכלי שנועד לאכילה ככף ומזלג כדי לברור. וכתבתי למעשה, שאם הכלי הובא כדי לאכול, מותר, ולכן מותר לקחת גרגירי תירס או טונה במזלג, ולהמתין שהמים יזלו מהם. אבל אם המזלג הובא כדי לברור – אסור. וכן כאן, אם המטרה להוציא את האוכל, תוך כדי הוצאתו מותר לדאוג שרק מה שהוא רוצה יעלה במצקת או בכף. אבל אם הוא מביא כלי שרק נועד לסייע לסינון, אסור, כדוגמת הסיוע לסינון על ידי מכסה הכלי. (דוגמא זו הובאה בשם הרב אלישיב באיל משולש פ"ז הערה קג ואוצה"ש ג, נו).

פורסם בקטגוריה פרק יא - בורר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן