ישנה דעה בקרב מתיישבי יהודה ושומרון, לפיה גם כאשר העסקת פועלים ערבים זולה באופן משמעותי מהעסקת פועלים יהודים, על סמך הטעמים שהובאו בסעיף הקודם צריך להקפיד לבנות את הבתים על ידי פועלים יהודים או בני עם שאינו במלחמה איתנו, גם אם בעקבות זאת ייבנו פחות בתים או שהבתים יהיו קטנים יותר.[9]
אולם למעשה נראה, שכל אימת שמחיר הפועלים היהודים או הזרים גבוה באופן משמעותי, עדיף לבנות את הבית עם פועלים ערבים הגרים באזור. כי אחר הכל, המגמה העיקרית היא לחזק את האחיזה היהודית בארץ. ובתחום הבנייה ביהודה ובשומרון, הרווח שבהוזלת הבתים גדול באופן משמעותי מהנזק שבהעסקת פועלים ערבים. אמנם בכל המקצועות שפועלים יהודים או זרים אינם יקרים באופן משמעותי, יש להשתדל להעדיפם. וכן ראוי לפתח שיטות בנייה חדישות ומתועשות שיצריכו פחות פועלים.[10]
יהי רצון שנזכה ויתקיימו בנו דברי הנביא ישעיהו (סה, כא-כה): "וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם. לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב, לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל. כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי, וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי… זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן, וְנָחָשׁ – עָפָר לַחְמוֹ. לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, אָמַר ה'". ובני העמים שעוינים אותנו יחזרו בתשובה, ויסייעו לנו בבניין ארצנו, כנאמר (שם ס, י): "וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ, וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ". ונאמר (שם סא, ה): "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם, וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם".
[9]. ארבע סיבות לפער הגדול בין עלות פועל יהודי למקבילו הערבי מיהודה ושומרון: ראשית, הפועלים היהודים חייבים בכל המיסים, ואילו ערביי יו"ש אינם חייבים בהם. שנית, כהמשך לכך, המוצרים שהם צורכים זולים יותר. שלישית, הם רגילים לרמת חיים נמוכה, ומוכנים להסתפק במשכורת נמוכה יותר. רביעית, רוב הפועלים היהודים או הזרים מתגוררים בערים הגדולות, וכדי להביאם לאתרי הבנייה ביו"ש צריך לארגן הסעה שעולה כסף רב, וכן צריך לשלם להם עבור זמן הנסיעה. לעומתם, הפועלים הערבים מתגוררים קרוב לאזור הבנייה. כל השיקולים הללו יחד יוצרים הבדל משמעותי.
[10]. צריך להוסיף, שבדרך כלל הימנעות מהעסקת פועלי בניין ערבים לא תועיל, משום שכל עוד עמדת ראשי מערכת הביטחון היא שרצוי להעניק עבודה לסך מסוים של פועלים ערבים מיהודה ושומרון, מספרם לא יפחת בעקבות הימנעות מהעסקתם. שכן אם יהודים ביהודה ושומרון יעסיקו פחות אלף פועלים ערבים, במקום להעניק לדוגמה חמישים אלף אישורי עבודה לפועלים זרים, המדינה תעניק רק ארבעים ותשעה אלף אישורי עבודה, כדי שיוכלו להעניק עוד אלף אישורי עבודה לערבים מיהודה ושומרון. הרי שמדיניות זו נתונה בידי המדינה, והשפעתו של האדם היחיד שיחליט לבנות עם פועלים יהודים יקרים על המצב הלאומי בתחום זה מעטה מאוד. לעומת זאת, אם יפעל לשינוי המדיניות הכוללת, יוכל להשפיע רבות.