הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

טז – כיבוי אזעקה שהופעלה בשבת

טז,א – הפסקת פעולת אזעקה

גם בילקוט יוסף ח"ב ע' רעג-ד, הביא את דברי מלכים אמניך שהחמיר להלכה, וכתב שכן הסכים אביו. והרב הררי בקדושת השבת ח"א עמ' 220-246 הזכיר בשם כמה רבנים ומהם ריש"א לאסור. ומנגד הרב אריאל, הרב ליאור והרב נבנצאל – התירו בשינוי וכדומה. ואמנם יש מהמקילים שרצו לאסור כאשר כיבוי האזעקה כרוך בהדלקה קצרה של הפנסים.

ונלענ"ד שגם בזה אפשר להקל בשינוי, כי אין רצונו שהפנסים ידלקו, וגם ביום חול אין לו שום תועלת שיהבהבו כאשר הוא מכבה את האזעקה. ואמנם בעת שהוא מפעיל את האזעקה בימות החול הוא מעוניין שידלקו, כדי שידע שהאזעקה מחוברת, אבל אין שום תועלת שידלקו בעת שהוא מכבה את צפירתה, אלא כל רצונו אז הוא לכבות את האזעקה. וכיוון שאין בזה איסור תורה של הדלקה, הרי שלגבי ההדלקה הוא פסיק רישא דלא ניחא ליה, שלדעת רוה"פ איסורו דרבנן (עיין בהרחבות ט, ה, ה-ו), כמו גם עצם כיבוי האזעקה שהוא איסור דרבנן. ואם יפעיל את השלט בשינוי, הרי זה שבות דשבות שאפשר להקל לצורך מצווה. ומן הסתם גם המחמירים יקלו על ידי נכרי. אלא שתימה מדוע אסרו על ידי יהודי בשינוי, והלא הוא שבות דשבות לצורך מצווה. ואולי החמירו כדעת הפמ"ג ודעימיה, שסוברים שלא התירו במעשה של יהודי 'שבות דשבות', כמובא לעיל ט, 7. אבל להלכה מקילים בזה, כמבואר בהרחבות ט, יא, ג.

תפריט