ח – פתיחת מקרר ותנור חשמלי וכניסה לחדר עם מזגן

פורסם בקטגוריה פרק יז - חשמל ומכשיריו. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-17-08/

ח,א – דעות האחרונים בפתיחת מקרר

המחמירים שלא לפתוח מקרר בעת שהמנוע שלו אינו פועל הם: שו"ת הר צבי או"ח א, קנא; חלקת יעקב ג, קעט; המסילה שנה ב חוברת א עמ' 9 לר"ח ביק; מנחת יצחק ב, טז; נועם ח"ג עמ' רז להר"י בארי; אז נדברו ב, לו (ועיין באנצ"ת שם הערה 15).

המתירים לפתוח מקרר גם כשאינו עובד, מפני שזו פעולה של גרמא, וכפי שלמדנו בסנהדרין עז, ב, שכוח שני הוא גרמא, וכמבואר לעיל בהרחבות ט, ט; ובאנצ"ת כרך יח ע' תשסב-תשסג. ופתיחת המקרר מפעילה את המנוע בגרמא מפני שאינה מפעילה את המנוע מיד, אלא אחר שהאוויר נכנס ומחמם את חלל המקרר המנוע יופעל, הרי שזה כח שני והוא גרמא. (ולרשז"א ודעימיה, שהפעלת חשמל אסורה מדרבנן, מצרפים את זה שהוא גרמא בדרבנן). וכך הקילו למעשה לפתוח מקרר: רשז"א במנחת שלמה א, י; יבי"א ח"א או"ח כא; ציץ אליעזר ח, יב; יב, צב. ועוד ציינו באנצ"ת כרך יח ע' תרסג-ד, הערה 13, שהקילו בזה: רש"ז ריגר מבריסק בהפרדס תרצ"ד חוב' ג; ר"י הענקין בעדות לישראל עמ' 152 ובנועם ח"ב (ועי"ש בעדות לישראל עמ' 122 שראוי להיזהר שלא לפתחו כשאינו פועל, וכך הביאו באג"מ ב, סח); החל"ה סי' ג פ"ה; תשובה שלימה ח"ב או"ח סי' ו; משפטי עוזיאל מהדו"ת או"ח סי' לז; שמחת הלוי סי' כה; הר"י גליקמן בנועם שם.

וכשהמקרר כבר פועל, גם לדעת רוב המחמירים אפשר לפתוח את הדלת, כי האוויר החם שיכנס בעקבות פתיחת הדלת רק ימשיך את המצב הקיים. והרי זה כסוגר את החלון בפני הרוח שלא תכבה את הנר. והאוסרים גם בזה (באנצ"ת שם הערה 14 – ציונו שני מקורות שאינם מוכרים), סוברים שהרי הוא כמוסיף שמן לנר, שכן פותח הדלת מוסיף אוויר חם למקרר וכך מאריך את פעולתו, ואילו סוגר החלון אינו עושה מעשה בנר עצמו שממשיך לדלוק מאליו.

וכתב ביביע אומר א, כא, שהמחמיר לפתוח את המקרר רק כשהוא פועל תבוא עליו ברכה. ובשש"כ י, יב, הזכיר את שתי הדעות ולא הכריע. ובאול"צ ח"ב מא, ב, כתב שמעיקר הדין מותר לפתוח את המקרר גם כשהמנוע אינו עובד, וטוב להחמיר לפותחו כשהוא עובד. ולצורך ילדים אין להחמיר, וכן כאשר פותחים אותו זמן קצר אחר שהמנוע הפסיק לעבוד. ע"כ.

ח,ב – סברות האחרונים בפתיחת מקרר

סוברים המחמירים שיש לחשוש שהפעלת המנוע על ידי פתיחת המקרר נחשבת כפעולה ישירה ולא גרמא. ואפשר להשיב, שדווקא כאשר הכוונה לגרום לדבר – אסור, אבל כאן זה שפותח את דלת המקרר אינו מתכוון להפעיל את המקרר, אלא להיפך מעדיף שלא יכנס אוויר חם ולא יצטרך לפעול. והרי זה פסיק רישא דלא ניחא ליה, שאפילו בדאורייתא יש מתירים לכתחילה (הערוך). ואם הוא ב'גרמא' בוודאי יש להקל. שכן יש מתירים גרמא לכתחילה, וגם לדעת רוה"פ שאסרו, איסור גרמא קל, ובשעת הדחק מותר, וכשהוא בדרך של פסיק רישא דלא ניחא ליה, מותר לכתחילה (לעיל ט, ט, ובהרחבות). ועוד, שלא בטוח שהמקרר יתחיל לעבוד סמוך לפתיחתו, שכן ברוב המקרים אינו מתחיל מיד לעבוד, ואולי כיוון שהפתיחה רק מצטרפת לגרימת הפעלת המנוע, אין זה אפילו 'גרמא'. וכן יתכן שממילא המקרר צריך מיד להתחיל לפעול, ושוב נמצא שפתיחתו לא גרמה להפעלתו. נמצא שהוא פסיק רישא דלא ניחא ליה בספק גרמא (שהוא דרבנן קל).

ויש שמשיבים על כך, שהואיל והספק נובע רק מחוסר ידיעתנו את מצב המקרר, הרי שאין זה נחשב דבר שאינו מתכוון אלא ספק פסיק רישא, וכתב רע"א שדינו כדין ספיקא דאורייתא לחומרא. ואפשר להשיב, שאימתי הוא ספק דאורייתא, כאשר בעת הפעולה נעשה המעשה, אבל אם הפעולה רק תגרום אח"כ לפעולה שתיעשה, אפשר שהוא דבר שאינו מתכוון. ובכל אופן גם ספק פסיק רישא מותר לדעת הט"ז כדין דבר שאינו מתכוון (עיין בבאו"ה שטז, ג, 'ולכן', שכתב שבשעת הצורך מקילים. ועיין לעיל בהרחבות ט, ה).

ח,ג – יסוד ההיתר ושמותר לפתוח דלת חדר שעובד בו מזגן או רדיאטור

ומ"מ הסיבה העיקרית להיתר, שהפעלת המנוע בדרך של פסיק רישא דלא ניחא ליה בגרמא. ובזה מוסכם שמותר. הוי עובדה שרוב ככל הפוסקים שהחמירו שלא לפתוח מקרר כשאינו עובד, מתירים להיכנס לחדר שיש בו מזגן או רדיאטור (כ"כ מנחת יצחק ג, כד, ושערים המצוינים בהלכה פ, ג, ושש"כ כג, כה, ארח"ש כו, יד). שכן באופן זה ברור שהשפעת האדם בגרמא, וכן הדין לגבי פתיחת מקרר. ואפילו לסוברים שחשמל אסור מהתורה, כיוון שההפעלה נעשית בגרמא ובפסיק רישא דלא ניחא ליה מותר.

ח,ד – פתיחת תנור

ואמנם לגבי תנור רבים יותר מחמירים, וכפי שכתבתי בהערה 8 שני טעמים לדבר: האחד, והוא העיקרי, שתא המקרר גדול והתנור קטן, ויותר פעמים עלולה פתיחת התנור לגרום להדלקה מיידית של גופי החימום, ובעיני האנשים נתפשת פתיחת התנור כגורמת באופן קרוב יותר להפעלתו, ויש לחוש שהפעלת התנור כבר אינה נחשבת גרמא אלא כהפעלה ישירה. והשני, שלדעת רבים הפעלת מקרר אסורה מדרבנן ותנור מהתורה. אלא שאם אין יודעים אם התנור עובד, שאין גופי החימום נראים, נראה למעשה שאפשר לפותחו, כי בנוסף לכך שנראה יותר שפתיחת התנור גורמת להפעלת גופי החימום בגרמא, יש כאן ספק אם הפתיחה תגרום לזה, והוא כדבר שאינו מתכוון (ועיין לעיל שאפשר לומר שאינו ספק פסיק רישא, כי בכל אופן אין ההדלקה מתבצעת מיד, ואזי גם לרע"א מותר כדין דבר שאינו מתכוון). ועיין על כל זה באנצ"ת כרך יח ע' תרסד-תרסט.

פורסם בקטגוריה פרק יז - חשמל ומכשיריו. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן