הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ט – מקרר ששכחו לנתק את הנורה שבו

ט,א – מקרר ששכחו לנתק את הנורה שנדלקת בפתיחתו

באג"מ או"ח ב, סח, התיר לבקש מגוי לפתוח מקרר ששכחו לנתק את הנורה שלו, גם מפני דעת העיטור, כמובא ברמ"א רעו, ב, שלצורך גדול מקילים באמירה לגוי אפילו במלאכה גמורה. וכאן שהמלאכה נעשית דרך אגב, גם כשאינו צורך גדול מותר. ואם יש צורך גדול, מותר אח"כ לבקש ממנו גם לכבות את הנורה, כדי שאפשר יהיה לפתוח ולסגור את המקרר. והטעם משום שהוא שבות דשבות לצורך גדול או מצווה.

והאוכל שבתוך המקרר אינו מוקצה, מפני שאפשר להוציא את האוכל אם המקרר ינותק מהחשמל או על ידי תחיבה של מקל דק שלא יתן לנורה להידלק בפתיחה. בנוסף לכך אין איסור עצמי לפתוח את הדלת אלא רק מפני שדרך אגב תידלק הנורה (שש"כ י, הערה מז, בשם רשז"א).

וכיוצא בזה כתב בקדה"ש א, (לג), עמ' רמ, בשם ריש"א, שמותר לבקש מגוי לפתוח את הדלת, ולא מפני שסומכים על העיטור, אלא מפני שהגוי אינו מתכוון לעשות מלאכה אלא רק לפתוח הדלת. ואח"כ מתיר לבקש ממנו לכבות את הנורה. ושם עמ' רפ, מבאר שלמרות שאסור ליהודי לפתוח את המקרר בין השמשות הוא אינו מוקצה, כי הנורה היא עניין חיצוני למקרר, ולכן אין האדם מקצה את המקרר בבין השמשות. ושם מבאר שאם אין גוי, בשעת הדחק אפשר לומר לילד שאינו שלו להוציא את התקע מהשקע כאשר המקרר אינו עובד.

ט,ב – לבקש מקטן לפתוח את הדלת כשאינו יודע שהנורה תדלק

כתב בספר מאור השבת  (ח"ד במכתבי רשז"א מכתב מט), ובשו"ת אול"צ (ח"ב מא, ג), ובחוט שני (ח"ד עמ' רצד), שאפשר לומר לקטן שאינו יודע שהנורה תידלק בעת פתיחת המקרר שיש במקרר אוכל שהקטן מעוניין בו, ואז הקטן יפתח את הדלת כדי ליטול לעצמו את המאכל הזה. וההיתר הוא לפי הרשב"א שהתיר לומר לקטן לעשות איסור דרבנן לצורך עצמו, וכאן שאינו יודע שהנורה תידלק הוא איסור דרבנן, שהרי אינו מתכוון לכך. (ובאול"צ התיר לספרדים רק בשעת דחק גדולה מאוד, כי לשו"ע אין סומכים על הרשב"א. אולם בלוית חן קכד, התיר בשעת הצורך). ועיין להלן כד, ה, ובהרחבות שם.

ט,ג – לנתק את התקע מהשקע

בשו"ת הר צבי (ח"א, בהרר"י בשד"ה סו"ס קנא) התיר לומר לקטן להוציא את התקע המחבר את המקרר לזרם החשמלי, ויעשה כן בשעה שהמקרר איננו מופעל. וסמך על דעת שועה"ר שמג, ו, להתיר ספייה בדרבנן (הוצאת תקע) לצורך מצווה (סעודות שבת) במעשה שהוא באקראי אפילו לכל המשפחה, וכ"כ שש"כ י, יד.

אמנם כפי שכתבתי בהערה עפ"י שש"כ י, יד, אפשר שגדול יעשה זאת בשינוי. ולא כתבתי להעדיף קטן, מפני שבטיפול בתקע יש קצת סכנה, ולכן עדיף שגדול יעשה זאת. וכשאין צד של סכנה, יש עדיפות לבקש זאת מהקטן.

ט,ד – כאשר ספק אם הנורה תידלק – האם נחשב כאינו מתכוון

עיין לעיל ט, ה, 2, ובהרחבות ט, ה, ח, לעניין ספק פסיק רישא. שלט"ז מותר כדין דבר שאינו מתכוון, ולרע"א אסור כדין ספק דאורייתא לחומרא. וכתב בבאו"ה שבשעת הדחק סומכים על הט"ז.

ולעניין פתיחת מקרר שספק אם הנורה תידלק, כתב בשש"כ י, טו, שיש מקום להקל, וכתב זאת עפ"י באו"ה, ומלמד להועיל או"ח סו"ס נ, ורשז"א. אמנם הזכיר דעת שועה"ר שמחמיר בכגון זה. גם במנו"א ח"ב א, ח, כתב שזה נחשב אינו מתכוון ומותר. וכ"כ לעניין המקרר בח"א כד, כ.

ט,ה – החזרת התקע לשקע

להחזיר את השקע לתקע אסור. וכתב בשש"כ הערה מג, שבמיוחד יש לאסור כאשר עבר זמן רב מעת שהמנוע הפסיק לפעול, שאז יש חשש שמיד בעת שיחבר את התקע לשקע יתחיל מנוע הקירור הפועל על פי תרמוסטט לעבוד. ע"כ. ואם זו הבעיה היחידה, ניתן היה לנתק את התקע מיד לאחר שהמנוע הפסיק לקרר, לפתוח מיד את דלת המקרר, ומיד ללחוץ על המתג שמנתק את המנורה, ומיד לחבר שוב את התקע לשקע, ואז אין חשש שבעת חיבור התקע המנוע יתחיל לפעול. ואף שיש בהחזרת התקע 'גרמא' של הפעלת המנוע לאחר זמן, לכאורה אם יש בכך צורך גדול לשבת, אפשר להקל (לעיל ט, ט. וכן מובא כיוצא בזה ביבי"א ח"ג או"ח יח). ונראה שרק בשעת דחק גדול מאוד, אפשר יהיה להתיר זאת בשינוי.

וכיום במקררים רבים יש פעילות של מאוורר, טרמוסטט וצג אלקטרוני שכל הזמן פועלים על ידי חשמל, ולכן אין היתר להחזיר תקע לשקע. כי אף אם ההחזרה תהיה בשינוי, כפי כשכתבתי לדעת מרן הרב הפעלת דברים חשמליים אסורה מהתורה. וכן לדעת החזו"א, הוצאת תקע משקע, גם בעת שהמכשיר אינו פועל, אסורה משום סותר, וכן הכנסתו אסורה משום בונה, מפני שזרם החשמל קיים בחוט אף כאשר המכשיר אינו פועל. ויש לעיין אם אפשר לצרף את דעת הסוברים שהפעלה חשמלית דרבנן, ולחבר בשינוי, ויהיה שבות דשבות לצורך מצווה. ואף שלכאורה היה אפשר להקל בזה, כאן שהחיבור גורם למספר פעולות חשמליות נראה יותר להחמיר. ובנוסף לכך, מקרה רחוק הוא שיש צורך של מצווה או צורך גדול מאוד לחבר שוב את המקרר. ולכן בפשטות כתבתי בהערה שאין היתר לחבר שוב את התקע.

תפריט