יא – דלתות חשמליות

פורסם בקטגוריה פרק יז - חשמל ומכשיריו. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-17-11/

יא,א – מעשה שבת בפתיחת דלת חשמלית או שימוש באינטרקום

השאלה האם הכניסה דרך הפתח שנפתח בעקבות פעולה אסורה של חילול שבת אסורה בשבת.

כתב בשו"ע שז, יד: "לקרות באגרת השלוחה לו אם אינו יודע מה כתוב בה – מותר, ולא יקרא בפיו אלא יעיין בה. ואם הובאה בשבילו מחוץ לתחום, טוב לזהר שלא יגע בה". ומסביר מ"ב שם נה: "ואף דדבר שהובא מחוץ לתחום, קיימא לן דאסור להנות ממנה מי שהובא בשבילו, ואף הכא הלא הקריאה והעיון הנאה היא לו. התם טעמו משום גזירה שמא יאמר לאינו יהודי שיביא לו מחוץ לתחום אבל הכא באגרת לא שייך לומר כן, שאינו יודע מי ישלח לו, וגם יש לומר דלא חשיב הנאה, כיוון שאינו נהנה מגופה של מלאכה". ומשמע שלא שייך מעשה שבת בפתיחת דלת, כיוון שאין בזה הנאה מגוף הדבר, אלא רק הסרת דבר שמפריע. ולמעשה נחלקו בזה:

באגרות משה ב, עז, סבר שאם בית הכנסת היה נעול והביאו מפתח דרך רשות הרבים ופתחו בו אותו, אסור להיכנס אליו שלא ליהנות ממעשה שבת. ואם יסגרו את בית הכנסת ויביאו שוב את המפתח על ידי גוי, יהיה מותר להיכנס (וכ"כ גם בתשובה עא). וכ"כ בשו"ת אמרי הלכה ומנהג טו, וחוט שני ח"א עמ' רד. ובשו"ת אבני ישפה ב, ל, הוסיף שאם אפשר לפתוח את הדלת מבפנים כגון בבית פרטי, לכו"ע אין לאסור בזה מצד 'מעשה שבת', שכן לא נהנו כל כך מהחילול, שגם בלא הטלטול ברשות הרבים יכלו להיכנס לבית. וכ"כ בחשוקי חמד שבת יח, ב.

אולם לדעת רשז"א (שש"כ יח, סג, והע' רנו; מנחת שלמה ח"א ה, ב; חלק ב-ג כב, א), אין בזה איסור משום מעשה שבת. "וכיוון שהאיסור ליהנות ממעשה שבת הוא רק מדרבנן, מסתבר דאסור רק להשתמש וליהנות מהמפתח לפתוח בו את הדלת, אבל הכניסה לבית לאחר שכבר פתוח אע"ג שרק לצורך זה הובא המפתח מכל מקום בפתיחה עצמה לא נעשה כלל שום איסור מלאכה זולת זה שנהנה בפתיחתו ממעשה שבת, ולכן נלענ"ד דלאחר שכבר פתוח שפיר מותר להיכנס וליהנות מכל אשר בבית", וכ"כ שש"כ יח, סג.  וכ"כ שלמי יהונתן שיח, א, ח. ועיין ילקוט יוסף ח"ג ע' נט-סא, וארח"ש כה, כט-ל. וכאשר יש שם פתח נוסף שאפשר להיכנס דרכו ללא איסור, ההיתר יותר מרווח כי לא נהנה כל כך מחילול השבת.

ואם האיסור נעשה בשוגג יותר יש מקום להקל, שכן לדעת ר"מ אין איסור מעשה שבת חל על מלאכה שנעשתה בשגגה, ובשעת הדחק דעת התוס' והגר"א שאפשר לסמוך עליהם, וכ"כ במ"ב שיח, יז. ק"ו כאן שיש מתירים גם כשנעשה במזיד.

ונראה שחילונים רבים נחשבים כשוגגים, וכתב במ"ב שיח, ז, שבשעת הדחק אפשר לסמוך על דעת ר"מ שמותר ליהנות ממלאכתו בשבת, שפסקו כמותו תוס' והגר"א. אלא שיש לדון מצד חילול השם.

יא,ב – חילול השם בכניסה בפתח שנפתח ע"י חילוני בחילול שבת

יש אוסרים להיכנס בדלת שפתח חילוני באיסור משום חילול השם, ששומר המצוות מראה בזה שהוא מרוצה מחילול השבת של החילוני. וכ"כ בספר ודרשת וחקרת לט, ובספר חשוקי חמד שבת יח, ב, שאין להיכנס אחר חילוני משום חילול השם. וכ"כ הרב דוב ליאור שליט"א (קדושת השבת ח"ב עמ' תעא), שאם אדם חילוני השתמש באינטרקום כדי להיכנס לבית, אסור לשומר מצוות ליהנות מכך משום חילול השם. ובספר קדושת השבת ח"ב עמודים לג ואילך, פירט שמונה מצבים, וככל שהפעולה נעשית יותר למען הדתי יש יותר חילול השם, ויותר יש לאסור. ובשעת הדחק כשהפתיחה לא נעשתה למענו ואין חילול השם, אפשר בדוחק להקל.

ובספר תורת היולדת עמ' קכד, כתב לדון אם יש בזה משום חילול השם, אלא שלגבי בית חולים כתב שמסתבר שאין בזה חילול השם כי הרואים יחשבו שבא לבקר חולה שיש בו סכנה.

יא,ג – לגרום לפתיחת הדלת החשמלית בשינוי

כתב בתורת היולדת (כד, ד), שכאשר צריך להיכנס דרך הדלת לצורך פיקוח נפש, והזמן אינו בהול, נכון אם אפשר לגרום לפתיחתה על ידי שינוי, כגון שיזחל שם או יושיט רגלו באוויר. ונלענ"ד שאם הוא מתבייש בכך, אינו צריך לגרום לפתיחתה בשינוי, הואיל ומותר לו להיכנס שם אינו חייב לטרוח על שינוי.

כתב בנשמת אברהם ח"ד ע' יט, שכשאין שם גוי ויש צורך גדול להיכנס, אף שאינו לצורך פיקוח נפש, התיר הרב אויערבאך להיכנס כדרכו דרך הדלת החשמלית, ונראה שטעמו כי בלא חוט להט איסור חשמל קל ולכל היותר דרבנן. אמנם בפשטות מקובל להורות לאיסור. עיין בארח"ש כו, כו. ואכן להלכה אין סומכים על כך ושלא לצורך פיקוח נפש אין היתר להיכנס. ואולי אם יגרום לפתיחה בשינוי אפשר לצרף את דעת המקילים ולהיכנס. ונראה שאין לסמוך על כך אלא בשעה דחוקה מאוד.

פורסם בקטגוריה פרק יז - חשמל ומכשיריו. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן