היה תבשיל כשר בשיעור 59 מ”ל (מיליליטר), ונפל לתוכו מ”ל אחד של חֵלֶב או מ”ל אחד של דם, כיוון שאין בתבשיל פי שישים כנגד האיסור, התבשיל נאסר. אבל אם נפלו לתוך התבשיל ביחד – מ”ל של חֵלֶב ומ”ל של דם – התבשיל כשר, מפני שהמ”ל של החֵלֶב מצטרף ל-59 מ”ל הכשרים לבטל את הדם, והמ”ל של הדם מצטרף ל-59 מ”ל הכשרים לבטל את החֵלֶב. שכן האיסור אוסר את התערובת כאשר הוא נותן בו טעם, וכאשר יש פי שישים כנגדו, אינו יכול לתת טעם, וכיוון שטעם שני האיסורים שונה זה מזה, הרי שאין אחד מהם יכול לתת טעם איסור בשאר התערובת שמרובה ממנו פי שישים (רא”ש שו”ע צח, ט).
אבל אם היה טעם שני האיסורים שווה ושונה מהתבשיל, כגון מ”ל אחד של חֵלֶב ומ”ל אחד של שומן נבילה שנפלו לתוך 59 מ”ל תבשיל ירקות, כיוון שטעם החֵלֶב ושומן הנבילה שווה, יש בכוחם לתת טעם בתבשיל והוא נאסר. אבל אם הם נפלו לתוך 59 מ”ל שומן כשר, כיוון שטעם האיסור כטעם ההיתר, אין הם נותנים בו טעם, והתערובת כשרה. נבאר יותר, מהתורה כל שהאיסור אינו נותן טעם בהיתר, הוא בטל ברוב. אלא שהואיל וזו תערובת לחה, תקנו חכמים שרק בשישים האיסור יתבטל, ומכיוון שמדובר בשני איסורים שונים, הם מבטלים זה את זה, שמ”ל החֵלֶב מצטרף עם 59 מ”ל השומן הכשר לבטל בשישים את מ”ל שומן הנבילה, ומ”ל שומן הנבילה מצטרף עם 59 מ”ל השומן הכשר לבטל בשישים את מ”ל החֵלֶב (תבואות שור, רע”א).
