טז – חתיכה נעשית נבילה (חנ”ן) בשאר איסורים

מוסכם שכאשר על ידי בישול התערב בשר בחלב, כל החתיכה נעשית נבילה, שכן הבשר לבדו כשר, והחלב לבדו כשר, ועל ידי שהתערבו נעשו שניהם אסורים, הרי שכל החתיכה נעשית נבילה מהתורה, ואם תיפול לתבשיל אחר ולא יהיה בו פי שישים כנגדה, כולו יאסר. אבל נחלקו הראשונים לגבי שאר איסורים שהתערבו במאכלים כשרים, כגון שהתערב 10 מ”ל (מיליליטר) של דם ב-90 מ”ל בשר כשר, ברור שחתיכת הבשר שמעורב בה דם אסורה באכילה, השאלה האם היא נחשבת נבילה.

יש אומרים שאמנם הבשר אסור באכילה מפני הדם המעורב בו, אבל הוא לא נעשה נבילה, ולכן אם חתיכת הבשר האסורה הזו תיפול לתוך תבשיל אחר של 1,000 מ”ל (ליטר), כיוון שיש שם יותר מפי שישים מהדם האסור – התבשיל כשר. אמנם החתיכה עצמה שבלעה בתחילה דם אסורה, מפני שיתכן שהדם נותר בה ולא התפשט בכל התבשיל (רבנו אפרים, רא”ש, שו”ע צב, ד).

ויש אומרים שחכמים השוו את דיני שאר האיסורים לדין בשר וחלב, וקבעו שגם בשאר איסורים ‘חתיכה נעשית נבילה’, וכיוון שהדם אסר את חתיכת הבשר, כל חתיכת הבשר נעשתה נבילה, ואם נפלה לתוך תבשיל שאין בו פי שישים ממנה, התבשיל כולו אסור (ר”ת, רמב”ן, ר”ן ורמ”א).[19]


[19]. לדעת רבנו אפרים (תוס’ ק, א, ‘בשקדם’), רשב”א, רא”ש, שו”ע צב, ד, אין דין חנ”ן בשאר איסורים, וכן פסקו האחרונים יוצאי ספרד (כה”ח צב, כב). ולדעת רש”י, ר”ת, ר”י, רמב”ן, רא”ה, ראבי”ה, ר”ן, או”ז, תרומה, סמ”ג, סמ”ק, מרדכי, רמ”א, יש דין חנ”ן בשאר איסורים (לר”ן, ט”ז וש”ך ורוה”פ הוא מדרבנן, ולמהרי”ק ודעימיה מדאורייתא).

לשיטת המקילים, אותה חתיכה נשארת באיסורה, כי אולי טעם האיסור שבה לא התפשט בכל התערובת (רשב”א ורוה”פ). ויש אומרים שכיוון שהתבשלה עם עוד מאכלים, טעם האיסור התפשט בהכל, והחתיכה שנאסרה בתחילה חוזרת להיתרה (טור).

לשיטת המחמירים: יש אומרים שגם באיסורי דרבנן אומרים חנ”ן (ט”ז, פמ”ג, כרתי, מנחת יעקב), ויש מקילים שאין חנ”ן באיסורי דרבנן (פר”ח, ערוה”ש). בשעת הצורך אפשר להקל (כת”ס יו”ד נב; אג”מ יו”ד ב, לו). נחלקו אם אומרים חנ”ן במקצת חתיכה, כגון בכדי נטילה, כמובא בש”ך צו, ט. ואפשר להקל על סמך צירוף דעת השו”ע.

חנ”ן בנוזלים: בבשר וחלב נוזליים, כגון שומן-בשר וחלב, מוסכם שיש דין חנ”ן, הואיל וכל אחד לבדו כשר, ורק מצירופם נאסרו, ולכן כל תערובתם נעשתה נבילה (רמב”ן, רשב”א וש”ך צב, טו). אבל נחלקו לגבי שאר איסורים, יש אומרים שרק חתיכה גושית נעשית נבילה, הואיל ויש לה חשיבות כי היא ניכרת כחתיכת איסור, וגם אם תיפול לתבשיל אחר, האיסור שבלוע בה לא יתפשט בשווה בכל התבשיל, אלא יישאר בתוכה יותר. אבל בנוזלים אין אומרים חנ”ן, כי חזרו כל הנוזלים להתערב זה בזה בשווה, ותערובת חדשה נוצרה (רמב”ן, מרדכי). ויש אומרים שגם בנוזלים אומרים חנ”ן (תוס’ חולין ק, א, ‘בשקדם’). למעשה, לפי שיטת המחמירים, לכתחילה חוששים להחמיר גם בנוזלים ובלא בישול, ובהפסד מרובה אפשר להקל בנוזלים (רמ”א צב, ד, נו”ב, פמ”ג וחכ”א). (לר”ן ורש”ל, כאשר התערובת נוצרה על ידי בישול, אף בנוזלים אומרים חנ”ן, ואם בלא בישול, גם בחתיכה לא אומרים חנ”ן, כי יסוד דין חנ”ן בשאר איסורים נלמד מאיסור בישול בשר בחלב, ובשעת הצורך נכון לצרף את דעתם להקל).

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן