יח,א – דין הנחה והחזרה
שני דינים כרוכים זה בזה: דין הנחה של מאכל מבושל קר במקום שיתחמם ודין מאכל חם שהורד מהכירה ורוצים להחזירו עליה כדי שישאר חם. בזמן חז"ל, קבעו חכמים את הדינים לפי הנוהג שהיה אז לבשל בכירה. וכך הדין: סיר שכבר היה מונח על הכירה, מותר להחזירו בתנאי שהגחלים שבכירה גרופים או קטומים, ובתנאי שברור שזו פעולה של החזרה (כמבואר בהלכה יט), שאז הדבר אינו נראה כפעולת בישול. אך סיר שלא היה מונח על הכירה, אסרו להניחו מחדש על הכירה אפילו אם היא גרופה או קטומה, מפני שפעולה זו נראית כבישול. ואם הניחו דבר שיחצוץ באופן משמעותי בין הכירה לתבשיל שרוצים לחמם, אין ההנחה על הדבר החוצץ נראית כפעולה של בישול. לפיכך, אם היה מונח על הכירה סיר אחר, מותר להניח על גביו את התבשיל, שאין דרך לבשל באופן זה (שו"ע רנג, ב, ה).
יח,ב – לחמם מאכל מבושל על תנור נפט
מה שכתבתי על תנור נפט וכיוצא בו, שהחשש אם יראה כמבשל תלוי בנוהג, הוא לכאורה פשוט, שכן על פי זה נקבע הדין לגבי פלטה. וכ"כ אג"מ או"ח ד, עד, בישול לד, לגבי רדיאטור. וכ"כ במפורש בשבות יצחק ח"ב עמ' קד. והוספתי שצריך שתהיה חציצה בין האש למאכלים, וזה פשוט שאם לא כן בוודאי נראה כמבשל.
