ו – המורים ככהנים ולוויים
המורים והמורות ממלאים כיום את תפקיד הכהנים והלוויים, שכן תפקידם העיקרי של הכהנים והלוויים היה ללמד תורה לישראל, וכיום המורים הם שמלמדים תורה לילדי ישראל, וממשיכים בכך את מורשת ישראל לדור הבא. כשם שהתורה נתנה לכהנים וללויים מצוות מיוחדות ואיסורים מיוחדים שביטאו את תפקידם המקודש, כך נכון למורים לבטא את קדושת שליחותם על ידי התנהגות אצילית במתן כבוד לכל אדם, בהימנעות מרכילות ולשון הרע, ובהידור במצוות תוך הקפדה על תפילות וברכות.
ראוי למורים ולמורות שיהיו שמחים בחלקם, על שזכו לעסוק במלאכת הקודש המפוארת. ואף אם אינם זוכים למשכורות גבוהות במיוחד, הם זוכים לטפח את ילדי ישראל להיות חכמים וטובים, לחנכם לדרך ארץ ולמעשים טובים, ולגדלם לתורה ולמצוות (ראו לעיל הלכה ג). כשם שהכהנים והלוויים לא קיבלו נחלות בארץ, וממילא לא השתתפו בתחרות הכלכלית ולא ניסו להתעשר, ובזכות כך יכלו להתמקד בתפקידם המקודש – ללמד תורה לישראל, להוסיף חסד ושלום ולשמור על החוק; כך גם המורים והמורות צריכים לשמש דוגמה ומופת של אנשים ערכיים שאינם משתוקקים לעושר, והם שמחים בחלקם על הזכות שנפלה בחלקם ללמד תורה לתלמידיהם. בזכות כך, התורה והערכים שהם ילמדו, ילוו את תלמידיהם עד זקנה ושיבה. אמרו חכמים (זוהר חדש לך לך מב, א): "בֹא וראה כמה חביבה התורה לפני הקב"ה, שבשבילה זוכה האדם לחיי העולם הבא, וכל המלמד תורה לאחרים – יותר מכולם… ודירתו עם השכינה, וזהו שאמר רבי שמעון כאשר הלך לראות צעירים במקום תלמודם: הולך אני לראות פני השכינה".
גם בבגדיהם צריכים המורים לייצג את המורשת הגדולה שהם מנחילים לתלמידיהם, וכדרך שקבעה התורה בגדים מיוחדים לעבודת הכהנים. לפיכך, נכון שיהיו בגדיהם נאים ומכובדים. אמרו חכמים (שבת קיד, א): "כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו – חייב מיתה, שנאמר (משלי ח, לו): "כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת". שכן כאשר לבושו של מי שמייצג את התורה מלוכלך, הוא מחלל שם שמיים וגורם לאנשים לשנוא חלילה את דבר ה'. קל וחומר כאשר יוצא על המורה שם רע שחטא בחטאים חמורים. גם בהלכות צניעות צריכים המורים והמורות להקפיד, שיהיו בגדיהם מייצגים את ההלכה בהידור, כדי שלא יקטרגו עליהם שאינם מייצגים את התורה. מאידך, ייזהרו שהופעתם תהיה נאה ומכובדת, כדי שלא יטעו התלמידים לחשוב שהדבקים בתורה הם עניים ומסכנים.
על החברה כולה מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום, לכבד מאוד את המורים ולדאוג שיקבלו משכורת נאה. בכישרון הלימוד של המורשת היהודית טמון כוח אדיר, שכל השקעה בו כדאית. אם נשקיע מאמצים ומשאבים למען החינוך לתורה ולמדע, נזכה לגדל ולטפח תלמידי חכמים ומדענים גאונים, וכל יהודי העולם ירצו לעלות לארץ כדי להיות שותפים לפיתוח הכישרון והיצירה הרוחנית הישראלית. ואף הגויים יאמרו עלינו: "רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (דברים ד, ו). ויתקיים בנו חזון הנביאים (מיכה ד, ב): "וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ: לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' וְאֶל בֵּית אֱלוֹהֵי יַעֲקֹב, וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָיִם".