ו – ריבוע העולם וריבוע העיר

פורסם בקטגוריה פרק ל - תחומי שבת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/01-30-06/

כפי שלמדנו (הלכה ב), מרבעים את מקום שביתתו של האדם, שאם היה שובת בשדה, יש לו ארבע אמות על ארבע אמות, ואם היה שובת בעיר, מכניסים את העיר לתוך מרובע. ומן המרובע הזה מודדים אלפיים אמה לכל רוח.

ועתה נוסיף שכאשר מרבעים את הישוב, מרבעים אותו לפי רוחות השמים (שו"ע שצח, ג).[6] ואם יש לו ריבוע לכיוון שונה מריבוע העולם, יש לעשות את הריבוע לפי אותו הכיוון (שו"ע שצח, א).

דוגמאות לפי ריבוע העולם:

(max-width: 377px) 100vw, 377px" />

דוגמאות מוסכמות לריבוע שלא לפי רוחות העולם:

(max-width: 402px) 100vw, 402px" />

וכאשר יש לישוב נטייה מסוימת לריבוע שונה מריבוע העולם, נחלקו הפוסקים כיצד מרבעים. יש סוברים שרק כאשר יש הכרח שלא ללכת לפי ריבוע העולם הולכים לפי ריבוע העיר (שועה"ר שצח, ג, ח"א עו, יד). ולרוב הפוסקים, כל שיש נטייה ברורה לכיוון מסוים, הולכים לפי אותו כיוון, למרות שאינו לפי ריבוע העולם (עי' הערה 7). ובכל מקרה של ספק צריכה הרבנות המקומית להכריע.

דוגמאות למצבי ביניים שיש בהם נטייה ברורה לכיוון שונה מריבוע העולם, מפני שיש צלע ישרה לאורך כל העיר (ציור א), וכן כאשר יש לעיר זווית ישרה (ציור ב), ואז הולכים אחר הזווית הישרה ולא לפי ריבוע העולם.[7]

(max-width: 352px) 100vw, 352px" />

יש לדעת שהשובת בשדה ומקומו הוא ריבוע של ארבע אמות על ארבע אמות, רשאי לברור לו את כיוון הריבוע כרצונו, ולפי הכיוון שברר לו יהיה גם הכיוון של ריבוע תחומו (עי' להלן הלכה יב).


[6]. אין בני העיר יכולים להחליט לרבע את העיר שלא לפי ריבוע העולם כדי שיוכלו להרוויח את הזווית לכיוון שהם רוצים לילך אליו, כי הדין הוא שצריך לרבע את העיר כריבוע העולם, וכפי שנאמר לגבי ריבוע ערי המקלט (במדבר לה, ה): "וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת יָם אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ" – לפי רוחות עולם. וכן משמע מהרמב"ם (כח, ז) ושו"ע (שצח, ג). וכ"כ מ"ב שצח, ז, וחזו"א קי, כג. וי"א שרשאים בני העיר להחליט לרבע שלא לפי ריבוע העולם, והיחיד נגרר אחר החלטת הציבור (רבנו יהונתן עירובין טז, א, 'אם'; פרישה שצח, א; מרכבת המשנה שבת כז, ב; נו"ב תניינא או"ח נא)

.[7]. בעיר א ישנה צלע ישרה לכל אורך העיר, ולמדו מעיר העשויה כקשת שמרבעים אותה לפי המיתר (מאירי נה, א). וכן כתב חזו"א או"ח סימנים: פ, קי.

ובעיר ב, לדעת רוב הראשונים והאחרונים, מרבעים לפי הזווית (כ"כ לגבי עיר העשויה כגאם: רשב"א, ר"ן, ריטב"א, מאירי). ויש אומרים שגם בציור א' וגם בציור ב' צריך לרבע לפי ריבוע העולם (שועה"ר שצח, ג; ח"א עו, יד). ויש אומרים, שבכל המקרים המסופקים, יש לעשות את הריבוע שמוסיף פחות שטחים לעיר (חזו"א קי, כג). והלכה כדעה הראשונה שהיא דעת רוב הפוסקים, וכך הציור למעלה. אמנם כאשר הזווית אינה ברורה, יכולה הרבנות המקומית להחליט ולסמוך על הסוברים שיש לרבע לריבוע העולם.

פורסם בקטגוריה פרק ל - תחומי שבת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.