א – מתי מותר להפסיק בתפילת עמידה

פורסם בקטגוריה י"ד - כבוד התפילה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/03-14-01/

אדם העומד בתפילה לפני בוראו, צריך להיזהר מאוד שלא להפסיק בדיבור, ואפילו להפסיק בהליכה או ברמיזה אסור. ושונה דין תפילת עמידה מדין פסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע, שבאמצע פסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע, מותר ללכת ומותר לרמוז, ולצורך גדול מותר אף לדבר, וכפי שהתירו לומר שלום לאדם שעלול להיפגע אם לא יאמרו לו שלום (כמבואר להלן טז, יד, ובפניני הלכה תפילה יד, ד; טז, ה-ו). אבל באמצע תפילת עמידה, אסור להפסיק, ורק לצורך פיקוח נפש או לצורך התפילה עצמה התירו להפסיק. וקל וחומר הוא, שאם לפני מלך בשר ודם עומדים ברעדה ונזהרים שלא להפסיק בדברים אחרים, על אחת כמה וכמה שהעומד בתפילה לפני מלך מלכי המלכים צריך להיזהר שלא להפסיק באמצע תפילתו בדברים אחרים.

אפילו מלך ישראל שואל בשלומה באמצע תפילתה – לא תשיבנו. אמנם אם מלך גוי שעלול להורגה פונה אליה באמצע תפילתה – תפסיק, שפיקוח נפש דוחה תפילה (ברכות ל, ב).

ואם נחש שאינו ארסי כרוך על עקבה – לא תפסיק בתפילתה לקרוא לעזרה, אבל אם עקרב או נחש ארסי מסכנים אותה – יכולה לקרוא לעזרה, שפיקוח נפש דוחה תפילה (ברכות לג, א; שו"ע או"ח קד, א-ד).

הליכה אינה נחשבת להפסקה גדולה, ולכן במקרה שהתחילה להתפלל במקום שקשה לה לכוון, יכולה ללכת למקום אחר. למשל, אם נחש שאינו ארסי מתקרב אליה, והדבר טורד את כוונתה, אף שאין בכך פיקוח נפש, רשאית ללכת למקום אחר כדי להמשיך להתפלל שם בכוונה (מ"ב קד, י).

העומדת בתפילתה ושמעה קדיש או קדושה, אסור לה לענות. אבל יכולה לשתוק ולכוון למה שהשליח ציבור אומר, ויחשב לה כמי שענתה, שדין שומע כעונה. וכן המנהג. ואם ההפסקה בתפילתה מפריעה לכוונתה, רשאית להמשיך להתפלל (פניני הלכה תפילה יז, 11).

ואם באמצע התפילה נסתפקה באיזה דין שאולי מעכב את התפילה, כגון ששכחה לומר דבר מה ואינה יודעת מה עליה לעשות, תלך לעיין בספר כדי לדעת כיצד לנהוג. ואם אינה יודעת לעיין בספר, יש אומרים שרשאית אף להפסיק בדיבור כדי לברר את ההלכה, ובשעת הדחק אפשר לסמוך עליהם (מ"ב קד, ב).[1]


[1]. כפי שנתבאר לעיל יג, ב, אם ההפסקה ארכה כשיעור שהיא רגילה לומר את כל התפילה מתחילתה ועד סופה, למנהג ספרדים, עליה לחזור לתחילת התפילה, ולמנהג אשכנזים, אם ההפסקה היתה מחמת אונס, כגון שהיתה במקום צואה או מפני סכנה, עליה לחזור. ואם הפסיקה ברצונה, חוזרת למקום שהפסיקה.

פורסם בקטגוריה י"ד - כבוד התפילה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן