ג – החוט צריך להיות מתוח מעל העמוד ועמודי חשמל

[3]. כשמניחים עמוד נמוך תחת חוט המתוח בגובה רב, צריך להקפיד שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבין החוט, כמו למשל גגון שנמצא בין העמוד לחוט, כ"כ הט"ז ומ"ב שסג, קיב. אמנם יש שהקילו בזה בדיעבד, וכ"כ ערוה"ש שסג, מו; ומשיב דבר א, כו.

עמוד שיש חור בקצהו העליון, לדעת הרבה פוסקים ניתן להעביר בתוכו את החוט, ואינו נחשב כמונח מהצד, הואיל ועומד על כל העמוד שתחתיו. ואף שהעמוד נמשך מעליו, אין זה מפריע. וכ"כ ערוה"ש שסב, לב; וחזו"א ז, ט. אמנם הפמ"ג והמ"ב שסב, סד, החמירו, שהואיל והעמוד נמשך מעל החוט, אין החוט נחשב מונח עליו. וכן הדין לגבי עמוד שיש חריצים עמוקים בצידו, ומלפפים בהם את החוט, באופן שכל החוט בלוע בחריץ, שהמקילים סוברים שהחוט נחשב מונח על חלק העמוד שתחתיו, והמחמירים סוברים שהואיל והעמוד נמשך מעל החוט, אינו נחשב כמונח על העמוד. למעשה, בשעת הצורך אפשר לסמוך על המקילים.

[4]. כשמספר עמודי חשמל מוצבים בקו ישר, מספיק להניח עמודים תחת החוטים ליד שני העמודים הקיצונים, ואילו העמודים שבאמצע אינם נחשבים למזוזות הפתח, אלא רק כתומכים במשקוף. כך היא דעת רוה"פ וביניהם דברי מלכיאל ג, טז. אמנם יש שהחמירו להניח עמוד תחת כל עמוד חשמל מפני חשש הרואים.

מה שכתבתי לגבי עמודי החשמל הוא דעת רובם המכריע של הפוסקים. אמנם יש סוברים, שרק כאשר התקין צורת פתח והניח את החוט שלמעלה מהצד גילה דעתו שאינו רוצה בצורת הפתח. אך כאשר התקינו את העמודים לצורך אחר והניחו את החוט בצד, לא גילו את דעתם שאינם רוצים בצורת הפתח, ולכן הם כשרים ל'עירוב'. וכ"כ בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"ב פח. ויש מקילים מחמת שהגביעים שעליהם החוטים עוברים מחוברים היטב לעמוד ונחשבים חלק ממנו, ואזי החוט עובר מעל העמוד כדעת המקילים בהערה הקודמת. ועוד שיש סוברים שלדעת הרי"ף והרמב"ם אין פסול בכך שהחוט יעבור בצד, והובאה סברה זו בשו"ת חלקת יעקב א, ר. למעשה אין מחשיבים עמודי חשמל כצורת הפתח ללא תיקון. ועי' בהל' עירובין לרב לנגה פ"ד הערות 60, 66, 67.