רוב ההלכות בספר שלפניכם כבר נדפסו בפניני הלכה – תפילה, שבחסדי ה' נדפס לפני כשנה – בשלהי תשס"ג. אולם כשהתבוננתי באפשרות שגם נשים יוכלו ללמוד בעזרתו את הלכות תפילה, מצאתי כי השוני בין סדר התפילה לגברים וסדר התפילה לנשים יסודי מאוד, ולכן יקשה לאשה ללמוד את הלכותיה דרך ההלכות המיועדות לגברים. גם אם אציין בכל הלכה אם היא שייכת לנשים, עדיין הספר יהיה עבור נשים טלאים טלאים, ועדיין יהיה צורך לבאר בכל מקום בהרחבה יתירה מה חובה, מה מצווה, מה ראוי ומה רשות. כאשר הביאורים יהיו צמודים לסדר ההלכה לגברים, ולא לפי סדר שיטתי הבנוי על מצוות התפילה לנשים.
יסוד ההבדל בהלכות תפילה בין גברים לנשים נובע משתי סיבות: ראשית, נשים חייבות אך ורק בתפילת עמידה, ברכות השחר והתורה, ואילו גברים חייבים גם במצוות שהזמן גרמן, והן: קריאת שמע, זכירת יציאת מצרים, ציצית ותפילין. ונוספו עליהם תקנות חכמים כדוגמת ברכות קריאת שמע, קריאת התורה, תחנונים, ועוד מזמורים ושבחים שנהגו ישראל לומר, ואמירתם תלויה בזמן. שנית, חכמים תקנו לגברים להתפלל במניין ובבית הכנסת, ותקנות אלו כוללות את סדר חזרת הש"ץ, הקדישים והקדושות.
פעמים רבות, מתוך שנשים לומדות את הלכות התפילה לגברים, נדמה להן שחובה לומר את כל סדר התפילה שבסידור, וכיוון שהדבר קשה, אינן מתפללות כלל. אם ספר זה יצליח להבהיר את חובת המצווה לעומת הרשות – דיינו. על אחת כמה וכמה שתוך כך מתבארים בו כל דיני התפילה לנשים.
על פי זה מסודרים פרקי הספר. בתחילה שלושה פרקי הקדמה, הראשון על יסודות הלכות תפילה, בעיקר מבחינה רוחנית, השני על מצוות תפילה לנשים, והשלישי על טעמי מצוות הנשים. לאחר מכן מתחילים הפרקים העוסקים במה שנשים מצוּוֹת לפי סדר היום: השכמת הבוקר, נטילת ידיים, ברכות השחר והתורה. בפרק ח' מתחילים להתבאר דיני תפילת עמידה שנשים חייבות בה, זמנה, הדינים שלפניה, הכנת הגוף, הנפש והלבוש לקראתה, המקום הראוי לה ודיני הטועה בה. רק לאחר מכן מפרק ט"ו ואילך מבוארות ההלכות הנוגעות לתפילות שהן רשות לנשים, היינו: קרבנות, פסוקי דזמרה, קריאת שמע וברכותיה ותחנונים ותפילות שאחר התפילה. ושוב בחזרה לסדר היום, פרקים קצרים על תפילת מנחה וערבית וקריאת שמע שעל המיטה. לאחר מכן מובאים שני פרקים על הלכות התפילה במניין ובבית הכנסת, כדי שסדר התפילה בבית הכנסת יובן לנשים המהדרות להתפלל בו, במיוחד בשבתות וימים טובים. ועוד שני פרקים ובהם מקצת הלכות התפילה והקידוש בשבת ובחגים, תוך דגש על הדינים הנוגעים לנשים. ולבסוף פרק כללי על נוסחי התפילה ומנהגי העדות.
בנוסח ההלכות המשותפות לגברים ונשים נקטתי לשון 'אדם', שהוא לשון זכר (למשל ט, א-ג), וכאשר הדין הולך ומתפרט, עברתי מלשון זכר ללשון נקבה, כפי ייעודו של הספר (למשל ט, ד; יב, ח). לעיתים מפני הכבוד גם בדין שמתפרט נשארתי בלשון זכר (למשל ט, ב). בהערות השתדלתי לקצר ולציין את עיקרי המקורות והנימוקים, כדי שלא להכביד בפרטים. ציינתי בעיקר את הספרים המפורסמים, ובראשם שולחן ערוך (שו"ע), משנה ברורה (מ"ב) וכף החיים (כה"ח). כאשר נגעו הדברים לדיני נשים, הרחבתי יותר, והפניתי גם לספרים שעוסקים בדיני נשים כ"הליכות ביתה" ו"הליכות בת ישראל". בהלכות כלליות שנתבארו יותר בפניני הלכה תפילה, ציינתי לעיין שם במקורות.
שלמי תודה לא"מ הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א ראש ישיבת בית-אל ורב היישוב, ולאמי מורתי. יהי רצון שנזכה כולנו להתפלל כראוי לפניו יתברך, ומתוך כך תפילותינו יתקבלו, ונזכה כולנו לגאולה שלמה במהרה בימינו.
אוסיף להודות לתושבי הישוב הר-ברכה ת"ו ולתלמידי הישיבה, שבמשך השיעורים שלמדנו התלבנו רוב העניינים שבספר, ואף הם שותפים בו. במיוחד עלי להודות לרב יונדב זר והרב שלומי בדש שסייעו רבות בהגהות ובהערות מחכימות. וכן תודות לר' גלעד רוזיליו שכתב את המפתח שנדפס בסוף הספר, ולשמואל אביטל שמטפל באחריות בכל תהליך הדפסת הספרים.
אליעזר מלמד
פתיחה למהדורת תשפ"ו
השנה בחסדי ה' זכיתי להוציא במסגרת 'פניני הלכה' את כרך 'חפצי קודש', ובו התבארו בהרחבה נושאים רבים שקשורים להלכות תפילה, ובכללם הלכות בית כנסת, ספר תורה, קריאה בתורה, ציצית ותפילין. מכיוון שכך עברתי שוב על ספר 'תפילה' ו'תפילת נשים', כדי להפנות לסוגיות שהורחבו בספר החדש, ולעיתים אף להביא בקיצור את המבואר ב'חפצי קודש'. ב'תפילת נשים' יש התייחסות גם להלכות חגים, שחלק מהספרים אודותם יצאו לאחר מכן, ובחלק שיצאו לפני כן היו מהדורות חדשות, ובמהדורה זו הדברים שודרגו בהתאמה לכך. בתוך כך שיפרתי את הסגנון והתייחסתי לנושאים אחדים שהתחדשו בעשרים ואחת השנים שעברו. במקומות שונים ליטשתי את הסגנון למען תוספת בהירות או יופי. כמו בפרק ג המוקדש לטעמי מצוות נשים, שבו הוספתי לבאר את הטעמים, ובתוך כך אף שיניתי את סדר ההלכות, כדי לבאר תחילה את הטעמים הנוגעים למצוות התפילה, ומשם להתרחב לשוני הדק שבין גברים לנשים, שבא לידי ביטוי גם במצוות עשה שהזמן גרמן.
שוב אודה לרב יונדב זר, שיחד עם היותו מסור להרבצת התורה ובניין הארץ, מהמהדורה הראשונה ועד עכשיו ממשיך לסייע לי בליטוש הדברים והכנת הספרים לדפוס. וכן לרב מאור קיים ראש המכון, שמלווה בעצה את כל השלבים, והרב יאיר וייץ שסייע בהגהת הספר. וכן למנהל הישיבה ר' יעקב וינברגר ויוני בוזגלו האחראי הוצאת הספרים ושיווקם.
אליעזר מלמד תשרי תשפ"ז