ב – מותר ליהנות ממלאכה שעשה הגוי עבור עצמו

פורסם בקטגוריה פרק כה - מלאכת גוי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/01-25-02/

מה שלמדנו, שאסור ליהנות ממלאכה שעשה גוי בשבת, זהו דווקא במקרה שהגוי עשה את המלאכה עבור יהודי. אבל אם עשה אותה עבור עצמו או עבור גוי אחר, מותר לכל ישראל ליהנות ממנה. למשל, אם הגוי הדליק אור לעצמו, כגון שרצה לקרוא בספר, מותר לכל יהודי ליהנות מהאור (שו"ע רעו, ב). ולא זו בלבד, אלא אפילו אם הגוי התכוון להדליק את האור גם עבור עצמו וגם עבור יהודי, כיוון שבכל מקרה היה צריך להדליק את האור לעצמו, מותר ליהודי ליהנות ממנו (ח"א, ערוה"ש רעו, ח, ולכך נוטה באו"ה רעו, ב, 'ואם', ושלא כמ"א).

לפיכך, כאשר כבה האור בבית, אסור ליהודי לבקש משכן גוי שידליק לו את האור, אבל מותר להביא את הגוי לידי כך שידליק את האור עבור עצמו, ואח"כ יוכל היהודי ליהנות מהאור. וכך יעשה, יזמין את הגוי לאכול אצלו דבר מה, וכשיבוא ויראה שהמקום חשוך, יבין מעצמו שכדאי להדליק את האור. וכיוון שהגוי הדליק את האור עבור עצמו, כדי שיוכל לראות את המאכל שיביאו לו, מותר גם ליהודי ליהנות ממנו (ערוה"ש רעו, ט).

וכן כאשר יש ליהודי משרת גוי, מותר לשלוח אותו לשטוף כלים במטבח, וכשיכנס הגוי למטבח ידליק את האור לעצמו, ואח"כ יהיה מותר גם ליהודי ליהנות מהאור. ואף מותר ליהודי לבקש מהגוי שאחר שיסיים את עבודתו לא יכבה את האור (מ"ב רעו, כז; שש"כ ל, נז). אבל אסור למי שצריך ללכת בחושך, לבקש ממשרתו הגוי לבוא עמו, כדי שהגוי ידליק לעצמו פנס, כי באופן זה ניכר שהגוי עושה מלאכה עבור היהודי (שו"ע רעו, ג).

גוי שהרתיח מים עבור עצמו בשבת ואחר שהשתמש בהם נותרו עוד מים חמים, אסור ליהודי ליהנות מהם, שמא הוסיף הגוי מים עבורו; או שמא מכך שיראה שהיהודי משתמש במים שנותרו, יבוא בשבתות הבאות להוסיף לחמם עבורו עוד מים. אבל אם הגוי אינו מכיר את היהודי, רשאי היהודי להשתמש במים החמים שנותרו שם, כי אין חשש שהוסיף או יוסיף עבורו בעתיד (שו"ע שכה, יא, מ"ב סו). ואם הגוי קטף פירות או צד דגים או חלב פרה עבור עצמו, גם אם לא הכיר את היהודי, כיוון שהמאכלים הללו לא היו ראויים לאכילה בכניסת השבת, הרי הם מוקצה ובכל אופן אסור ליהודי לאכול מהם בשבת (שו"ע שכה, ה).[3]


[3]. אבל במוצאי שבת מותר ליהודי ליהנות מהם מיד, הואיל והגוי קטפם וצדם לצורך עצמו (שו"ע שכה, ה). לגבי פת שהגוי אפה בשבת, יש אוסרים משום מוקצה, ומשום חשש שמא יבוא לבקש זאת מהגוי. ויש מתירים, שהואיל וביד הגוי לעשותו אינו מוקצה. וסומכים עליהם בשעת הדחק או לצורך מצווה (שו"ע שכה, ד).

עי' לעיל יז, ט, בדין מקרר ששכחו לנתק את הנורה שבו, שמותר להציע לגוי לקחת עבור עצמו דבר מאכל משם, אף שתוך פתיחת המקרר תידלק נורה, מפני שאינו אומר לו במפורש לעשות מלאכה. ואח"כ מותר לבקש מהגוי לנתק את הנורה, כי כיבוי אסור מדרבנן, והוא 'שבות דשבות' לצורך מצווה כמבואר להלן בהלכה ה.

פורסם בקטגוריה פרק כה - מלאכת גוי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן