ה – פיטום הקטורת ועלינו לשבח

פורסם בקטגוריה פרק כג - סיום שחרית ודיני קדיש. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/02-23-05/

אחר שיר של יום נוהגים לומר פיטום הקטורת, ולפניו אומרים "אין כאלוהינו". שני טעמים לאמירתו: האחד, כנגד הקטורת שהיו מקטירים בכל בוקר וערב בבית המקדש. והשני, כדי שכל יהודי יזכה ללמוד בכל יום מדברי חכמים[5].

בזוהר (ח"ב ריב, ב) שבחו מאוד את מעלת אמירת פיטום הקטורת, שעל ידה ניצלים מכל מיני פורענויות. ויש אומרים שצריך להיזהר מאוד שלא להשמיט אף סממן מהקטורת, ולכן לא היו אומרים את הקטורת בימי החול, שמא מתוך שממהרים למלאכתם ידלגו על אחד הסממנים (רמ"א קלב, ב). למעשה דעת רוב הפוסקים שאין צריך לדקדק בזה כל כך, אלא שלכתחילה טוב לאומרה מתוך הסידור כדי שלא יטעה וידלג (ב"י, מ"ב קלב, יז).

נהגו לומר בסיום התפילה "עלינו לשבח", כדי לקבוע בליבנו, קודם שניפרד מהתפילה, את האמונה בה' ואת תקוות הגאולה; וכדי שאח"כ, כשהיהודי ייפגש עם הגויים, במסחרו ועיסוקיו, לא יגרר אחר אליליהם ואמונתם (ב"ח או"ח קלג)[6].

מפני חשיבותה של תפילה זו נוהגים לאומרה בעמידה, ונוהגים לכרוע מעט בעת שאומרים "ואנחנו כורעים" (מ"ב קלב, ט).


[5]. בסידור רב עמרם גאון לא נזכר שאומרים לפני התפילה את פרשת התמיד והקטורת, ועצם התפילה נחשבה במקום קרבן התמיד, ואחר התפילה כתב רב עמרם גאון שאומרים את פרשת הקטורת. ובתקופת הראשונים החלו רבים לנהוג לומר קרבנות וקטורת לפני התפילה, עפ"י הגמ' תענית כז, ב, שהאמירה נחשבת כתחליף להקרבה.

עוד יש לציין כי מתחילה היה המנהג להקדים פיטום הקטורת לשיר של יום, כמובא בסידור רב עמרם גאון, וכ"כ הטור או"ח קלג, והרמ"א קלב, ב. ונשתנה המנהג עפ"י האר"י, שייסד את הסדר על פי השתלשלות העולמות (ע' לעיל יג, ב), ומקדימים שיר של יום לקטורת. אלא שיש לשאול, הרי הסדר במקדש שהקטורת קדמה לשיר של הלויים, ואיך אפשר לשנות? ובאר באשל אברהם קלב, שהואיל וכבר אמרו את הקטורת אחר פרשת התמיד בסדר הקרבנות, שוב אין צורך להקדים את הקטורת לשיר של יום. ועדיין יש מקום לומר את הקטורת גם לאחר התפילה, כנגד עשנה שהיה ממשיך לעלות זמן רב. ועפ"י האר"י בארו שאמירת הקטורת אחר התפילה מצילה אותה מהחיצונים (מ"ב קלב, יד). והשל"ה כתב עפ"י הקבלה, שנוהגים לומר את כל סדר הקטורת שלוש פעמים ביום, פעמיים בשחרית, ועוד פעם לפני מנחה. והובא במ"ב קלב, יד, ובכה"ח קלג, יט. ומ"מ כבר כתבתי (יג, א, 2) שהרוצים להזדרז יכולים לומר בשחרית רק את פסוקי הקטורת מתוך שסומכים על כך שבסוף התפילה יאמרו את הברייתא של הקטורת.

[6]. עיקר מקומו של "עלינו לשבח" הוא בתפילת מוסף של ראש השנה, בפתיחת סדר מלכויות. בתקופת הראשונים החלו לנהוג לסיים את תפילת שחרית ב"עלינו לשבח". על פי האר"י נהגו לומר "עלינו" אחר כל שלוש התפילות (מ"ב קלב, ז; כה"ח יא-יב).

בכל-בו מובא שיהושע תיקן נוסח "עלינו", והובא בכה"ח קלב, טו, וי"א שעכן בשעה שהודה על חטאו אמר "ועל כן נקוה". בספר נתיב בינה ח"א ע' 373-374 מובא כי רב תיקנו.

פורסם בקטגוריה פרק כג - סיום שחרית ודיני קדיש. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן