ג – כוונה

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות ציצית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/07-08-03/

אחת השאלות המרכזיות המקיפות את כל מצוות התורה היא, האם מצוות צריכות כוונה או שאינן צריכות כוונה? במילים אחרות, השאלה היא מה הוא ציווי התורה, האם ציוותה התורה שנעשה את מעשה המצווה בכוונה מפורשת לקיים את מצוות הבורא, או שכדי לצאת ידי חובת המצווה אין צורך בשום כוונה, ודי בעשייתה המדוייקת של המצווה. ברור שלכתחילה עדיף שכל אדם יבין לעומק את משמעותן של כל המצוות שהוא עושה, ובשעת המעשה יכוון שהנה הוא מקיים את מצוות בוראו. אולם השאלה היא האם אדם שלא התכוון בשעת מעשה המצווה, יצא ידי חובה או לא?

נחלקו בשאלה זו התנאים, האמוראים והראשונים. להלכה, נפסק ב'שולחן-ערוך' (שו"ע או"ח ס, ד), שמצוות צריכות כוונה. כלומר, כדי לקיים את המצווה כהלכתה, צריך לחשוב בעת עשייתה, שמצווה זו אני עושה כדי לקיים את מצוות הבורא.

אולם ישנן שלוש מצוות אשר בנוסף לכוונה הרגילה, לקיים את מצוות הבורא, שאותה צריך לכוון בכל המצוות, הוסיפה בהן התורה עוד כוונה. ומצוות אלו הן: ציצית, תפילין וסוכה.

הואיל ואנו עוסקים בהלכות ציצית, נעמוד על הכוונה הנוספת שבמצוות הציצית. נאמר בפרשת הציצית (במדבר טו, לט): "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". כלומר, על ידי ההתבוננות בציצית צריכים לכוון לזכור את כל מצוות ה'. וכן מבואר ב'שולחן-ערוך' (או"ח ח, ח): "יכוון בהתעטפו, שציוונו הקב"ה להתעטף בו כדי שנזכור כל מצוותיו לעשותם".

לסיכום, בעת קיום מצוות הציצית יש לכוון שתי כוונות. הכוונה הראשונה משותפת לכל המצוות, והיא שאנו מתעטפים בציצית כדי לקיים את מצוות הבורא. הכוונה השנייה המיוחדת למצוות הציצית היא, לזכור באמצעותה את כל מצוות ה'.

ורמז לדבר מובא ברש"י (במדבר טו, לט): 'ציצית' בגימטריא שש מאות, ועוד חמישה קשרים ושמונה חוטים, הרי שש מאות ושלוש עשרה. יוצא שתרי"ג המצוות רמוזות במצוות הציצית. בהלכות הבאות נמשיך ללמוד את טעם מצוות הציצית.

פורסם בקטגוריה ח - מהלכות ציצית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן